אור ברסלב

אבן עזרא על משלי· משה קמחי, רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק לא

פרק ל

פסוק א

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו - בתחלת הספר הודיע כי יסרו אביו על החכמה וספר כאן שיסרתו אמו בת שבע אחר מות אביו, ללמדו חכמה להתרחק מן הנשים ומן היין, כי הם סבת הרשע והפשע ובעבור חכמתם וכבודם שבח האשה החכמה ע"ד אלפא ביתא להיות לזכרון.

למואל - הוא שלמה. ויתכן שנקרא כן, כי בימיו היה להם אל אחד ולא עבדו לפסילים, ג"כ נקרא העומד על כסאו עמנו אל.

פסוק ב

מה ברי - טעמו מה אתה נחשב ברי ובר בטני, שאני ילדתיך.

נדרי - שנדרתי בעת לדתי אותך, אם אמלט מצירי יולדה על כן יסרתיך שלא תתן לנשים חילך ואל תתן דרכיך למחות דרכי המלכים, כלומר שלא יהיה מנהגך לשנות מנהג המלכים, כי לא יאות להם זנות ושתות יין ושכר, פן ישתה כל אחד מהם וישכח מה שפירוש מחוקה על ספר.

פסוק ג

ודרכיך - עומד במקום שנים.

למחות - מן מחיתי.

מלכין - נו"ן תחת מ"ם, כמו לקץ הימין, לא יאמין בחיין.

פסוק ד

אי - כמו אין ופעם בחירק כמו: אי נקי כלומר אין נקי.

פסוק ה

עוני - שאחרים ענו אותו.

פסוק ז

רישו - שהיין משמח הלב על כן עמלו לא יזכור עוד בהתעסקו ביין.

פסוק ח

למ"ד לאלם – כמו בעבור.

חלוף - שם דבר, מן כליל יחלוף יגזור וכן הפירוש דברי למואל המלך דברי משא ונבואה הם שיסרתו אמו:

בני חלוף - בני תמותה, בעבור משפט המות ואמר שיחקרו עליו היטב.

פסוק י

אשת חיל מי ימצא - חיל ממון כמו אשה שתקנה חיל וממון בחכמתה, מי יוכל למצוא.

מכרה - מן תמכרו מאתם.

פסוק יא

בטח בה - בעבור שתכין.

ושלל - שהיא קונה.

לא יחסר - הבעל על כן יבטח בה.

פסוק יב

גמלתהו - תשיב לו גמול טוב, בעבור שבטח בה ולא גמלתו רע.

פסוק יג

דרשה - לקנות צמר ופשתים.

בחפץ כפיה - כאילו הכפים חפצות לעשות והפך זה, כי מאנו ידיו לעשות.

פסוק יד

כאניות - ההולכות למרחוק.

פסוק טו

לילה - קודם עלות השחר.

לביתה - לבניה.

וחוק - מאכל כענין ואכלו חקם לחם חק:

פסוק טז

זממה - חשבה לקנות שדה.

מפרי - רמז להון יגיע כפיה, כלומר מפרי כפיה נטעה ניטע לה כרם, כי אין מנהג הנשים לנטוע.

פסוק יז

בעוז מתניה - כאילו העוז חגרה.

פסוק יח

טעמה - כמו ברוך טעמך, כלומר יעצה כי טוב להתעסק בסחורה, על כן לא יכבה.

פסוק כ

פרשה. לחם לעני - לביתה. בניה כלומר לא תירא משלג היורד על הארץ, כי כל אחד מביתה לבוש מתולעת שני, או כל ביתה לבוש שנים, שם ממין פשתים וארגמן ממין הצבעים והוא אדום.

פסוק כג

זקני - הזקנים וישיבו בעלה עמהם בעבורה.

לכנעני - סוחר כמו כנעניה נכבדי ארץ.

פסוק כה

עוז - כאילו העוז וההדר לובשת.

ליום אחרון - לעת זקנתה תוכל לעמוד משחקת ואינה מפחדת מן החסרון, או לעולם הבא.

חסד - שהיא מוכנת לעשות חסד.

פסוק כז

עצלות - אשת עצלות.

פסוק כח

קמו - בבקר בניה כי לא יכבה בלילה נרה.

ויהללוה - זה המהלל שיאמרו לה רבות בנות עשו חיל - קנו חיל.

עלית - כמו: ותעל אחד מגוריה, כלומר גדלה על כלנה.

פסוק ל

שקר החן - גם זה הפסוק מהלל בניה הוא שהם אומרים לשקר אשת החן והבל הוא היופי.

פסוק לא

תנו - הבעל אומר לבניו: תנו לה מפרי ידיה עד שיהללוה המהללים על מעשיה, או מעשיה הם יהללוה, והנתינה בדבור כענין: תנו לה' אלהיכם כבוד. נשלם ספר משלי:

סוף הספר

תוכן העניינים

אבן עזרא על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה