אבן עזרא על משלי· משה קמחי, רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כח
פסוק א
נסו ואין רודף רשע - הרשעים ינוסו או כמו נסים ואין רשע רודף אותם, אבל רודף אותם קול עלה נדף, ככפיר שיושב לבטח, כן הם בוטחים ואינם נסים.
פסוק ב
בפשע ארץ - עם הארץ יש להם רבים שרים להשחיתם ובעבור אדם מבין יודע דעת, שישיבם מפשעם, כן יאריך העם.
פסוק ג
סוחף - שוטף, או סוחב הזרעים.
פסוק ד
יהללו רשע - בעבור שילך בדרכיהם.
יתגרו בם - בעוזבי התורה.
פסוק ה
אנשי רע - שיתעסקו במעשה הרע לא יבינו משפטי ה'.
ומבקשי ה' - בבית תפלתו אז יבוקש המשפט מפיהו ע"י נביא, הם יבינו כל דבר טוב.
פסוק ו
בתומו - בדרך תומו.
פסוק ז
ורועה - מן רעה המלך.
זוללים - המתאווים לאכל בשר והעד זוללי בשר.
יכלים – יתן כלימה.
פסוק ח
לחונן - לאיש שיחון הדלים.
פסוק ט
גם תפלתו - שיתפלל לשם בצרתו יתעב.
פסוק י
משגה - מדרכם אולי יכשלו בדרך רע.
בשחותו - שעשה ללכדם הוא יפול.
ינחלו טוב - אחרי מות המשגה.
פסוק יא
ודל מבין - יוכל לחקור בדבר, שהוא חכם בעיניו.
פסוק יב
רבה - גדולה תפארת שיתפארו עם הארץ בראותם הצדיקים שמחים ועליצים.
יחופש אדם - שהרשעים יחפשו הונם ויעשקום.
פסוק יד
מפחד תמיד - מן השם ולא יפשע.
ומקשה לבו - לבלתי הבין התוכחה.
יפול ברעה - שחשב לעשות.
פסוק טו
ארי, נגיד - [טו-טז] חסר כ"ף.
שוקק - מן שוק, כלומר דורס, כן מושל שהוא רשע על עם דל, וכן נגיד שהוא חסר תבונה, נמשל לארי ולדוב בעשקו העניים.
פסוק טז
שונאי - ביו"ד להורות, כי על המושל והנגיד ידבר.
פסוק יז
אדם עשוק בדם - כמו עושק וכן אגור כמו אוגר השדודה, כמו השודדה השכוני, כמו השוכן, ומי שהוא עושק בדם נפש, רוצח עונותיו יביאוהו לצרה, שילך אל הבור להמית נפשו ולהשליכה במקום רע ולא ימצא מי ישיבנו. פרוש אחר: אדם עשוק מממונו ומעצמו בעבור דם נפש ששפך עד רדתו לבור, הוא ינוס ממקום למקום כי הוא מפחד על נפשו והבור רמז לקבר.
אל יתמכו בו - דרך אזהרה, כלומר שלא יתמכוהו אחרים בנפלו ולא ירחמו עליו, בשביל שהשחית הנוצר בצלם אלהים.
פסוק יח
הולך - בדרך תמים והעד ונעקש דרכים מצד דרכיו המעוקשים.
דרכים - אינם שתים לבד, והעד באחת, שהבי"ת נקודה בשבא, כלומר באחת מהן.
פסוק יט
ומרדף - פועל יוצא ללב.
וריקים - הם המורדפים והרדיפה היא המהירות ללכת אותם ריקים, שהם רשים שאין להם מאומה. וכן: נעור וריק:
פסוק כ
איש אמונות - שיעשה אמונות הוא רב ברכות, כלומר שיברכוהו אחרים, או השם והוא הנכון, וסוף הפסוק לעד: ואץ. ממהר להעשיר לא יהיה נקי מן השבר.
פסוק כא
לא טוב - דבק בפסוק פנים ואחור, וכן הוא הפירוש ובעבור פת לחם שיפשע וימרוד גבר לא טוב.
פסוק כב
נבהל להון - כפירוש ואץ להעשיר, כלומר נבהל ואץ לקבץ הון יקרא איש רע, עין שעינו רעה כמו: ורעה עיניך.
חסר - כשיקבצנו ולא יתן לעני ממנו.
פסוק כג
אחרי - אמר שלמה: מי שיוכיח אדם אחר מצותי, חן ימצא בעין כל רואיו יותר מן המחליק לו לשונו.
פסוק כד
אין פשע - אין עלי פשע, כי יאמר שלי הוא באמת.
חבר הוא לאיש משחית - הונו, כי הוא יסיתהו לגזול אביו.
פסוק כה
רחב נפש - כענין שנפשו רחבה ואינה מפחדת מהשם.
יגרה מדון - יערב.
ידושן - ישבע דשן.
פסוק כו
בוטח בלבו הוא כסיל - והולך בדרך חכמים לבטוח בשם - ימלט מצרה.
פסוק כז
נותן לרש - אין לו מחסור, כי השם ימלא צרכיו כענין מלוה ה' חונן דל.
ומעלים עיניו - מן העניים, רוב מארות לו.
פסוק כח
יסתר אדם - הם עושי משפט שיסתרו מפני הרשעים, וסוף הפסוק לעד.