אבן עזרא על מיכה· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ה
פסוק א
ואתה - חבר השני שמות אפרת היא בית לחם, כמו: ולא עשו עם בית ירובעל גדעון.
וטעם צעיר – שהיא קטנה.
ממך - כל זה בעבור דוד שהוא ראש המלוכה, על כן ומוצאותיו מקדם - על דוד, והנה ידבר עם בית לחם אפרתה, כי מבני בניך הראשונים, יבא מושיע לישראל.
פסוק ב
לכן - יתן השם ישראל שיעמדו בצרה בעת יולדה, עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל. ויפת אמר: כי יתנם המשיח והטעם יניחם, כדרך: על כן לא נתתיך.
פסוק ג
ועמד ורעה - יהיה רועה ישראל, בעוז השם וישבו לבטח.
פסוק ד
והיה זה שלום - לא יפחד אנוש מאשור אם יבא בארצנו. ועוד: הקמונו עליו - והטעם אם רצה אשור לבוא בארצנו יקומו שרי זה המושל רבים.
שבעה - גם שמנה, כדרך: תן חלק לשבעה וגם לשמונה והטעם כפול, כי נסיכים כמו רועים, והנה אינה חמשה עשר.
פסוק ה
ורעו - דרך משל, כי ימלכו עליכם בחזקה.
וארץ נמרוד - היא בבל.
בפתחיה - על החרב, כמו והמה פתיחות. יש אומרים: בפתחי הארץ והנה יצילו מאשור.
פסוק ו
והיה שארית יעקב - אותם שלא יכלו, שהתחברו עם בית הלחמים, כי יהיה מקומם רחוק כי עודם בגלות.
כטל מאת ה' - והטעם שיבטחו על השם לבדו ולא על מלכי הגוים שהם בארצם, כמו הטל שאינה ברשות אדם רק ביד השם, או ילמד ישראל העמים לקרוא בשם ה' ויהיו בקרבם, כדרך: אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש.
פסוק ז
והיה - ברצותם לבוא בבית המקדש.
פסוק ח
תרם - גבורתם תראה על הכל והאויבים השם יכריתם.
פסוק ט
והיה והכרתי סוסיך - לעשות מלחמה, כי אין צורך.
פסוק י
והכרתי ערי ארצך - מוקפות החומה, כי לולי פחד אויב טוב לאדם לשבת בפרזות שהאויר רחב. והטעם: שיהיה שלום בארץ ואין צורך למבצרים.
פסוק יא
והכרתי כשפים - מעשה התולדות, כי מן התולדות יבאו הכשפים.
ומעוננים - מסתכלים בעננים לדעת העתידות.
פסוק יב
והכרתי פסיליך - עץ ואבן:
פסוק יג
ונתשתי - והשמדתי. הערים שהיו האשרים בהם שלא יזכרו. ורבי מרינוס אמר: כי עריך, כמו: ויהי ערך.