אור ברסלב

אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק נ

פרק מט

פסוק א

כריתות. גט כריתות:

אמכם. ובין אשתו, והנה זה יכחיש דברי ירמיה, ואתן את ספר כריתותיה אליה (ירמיה ג' ח'), והתשובה כי ירמיהו דבר על מלכות ישראל שלעולם לא תקום וכמוהו לא תוסיף קום (עמוס ח' ב'), וישעיהו דבר על מלכות דוד שממנו יהיה משיח:

פסוק ב

מדוע באתי. רמז לנביאים שהתנבאו, אולי ישובו ישראל לשם:

הן בגערתי וגו'. הנה ראיה גמורה שלא תקצר ידי מפדות:

פסוק ג

אלביש שמים קדרות. מלבוש קדרות, הטעם על העבים, ויש אומרים על קדרות השמש כאשר תקדר כולה בחצי היום, וכאילו שק כסותם, בעבור שהשק הוא שחור:

פסוק ד

יי וגו'. אלה דברי הנביא:

למודים. מתואר השם, והעד למוד מדבר (ירמיה ב' כ"ד), לשמוע כלמודים. ולעות דבוק עם לדעת [ומלת לעות מגזרת עת]. והטעם יעף. לב התלמיד כאשר ילמד דברים קשים ויעף וילאה:

והנה לעות. לשום עת או היא מלה זרה אין רע לה:

וטעם יעיר וגו'. כי יי יעיר אותי בבקר בבקר, ופירוש יעירני שיעיר אזני שאהיה שומע כלימודים, והנה אני תלמיד לשם:

פסוק ה

יי וגו'. אחר שהשם פתח אזני שגלה סודו לי, לא מריתי אני להיות שלוחו:

פסוק ו

גוי וגו'. לא חששתי אם אני נתתי על שמו גוי למכים:

פסוק ז

ואדני יי יעזר לי על כן לא נכלמתי. והטעם כי השם יקיי' כל דברי נבואתי:

פסוק ח

קרוב מצדיקי. קרוב הוא העת שאראה אני צדיק בדברי הנבואות, אז אומר מי יריב אתי:

פסוק ט

הן וגו'. ואחר שהשם עזרני מי הוא ירשיעני, ואלה שהם מרשיעים אותי בפה, והם כולם כבגד יבלו, כטעם יאבדו:

פסוק י

מי [בכם]. ידבר הנביא עם אלה:

אשר הלך חשכים. שב אל ירא השם, שלא יבקש גדולות ותאות העולם, יבטח בשם, ויש אומר כי אשר הלך חשכים [שב אל ירא השם], תאר לעבדו שהוא הנביא, והטעם, מי גם בכם, כמו אין בכם, בעבור שראיתם הנביא אין לו מעלה בעולם הזה, וזה הוא הנכון בעבור הכתוב הבא אחריו:

פסוק יא

מאזרי זיקות. כמו שביבים, מטעם הפרשה, הטעם נפשכם:

מידי היתה. גזרה:

למעצבה תשכבון. בעצבון תמותון, כמו וישכב דוד (מלכים א' ב' י') ורבים כן:

תוכן העניינים

אבן עזרא על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה