אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כו
פסוק א
ביום. עיר עז לנו, זאת ירושלם שהיא עוז לנו:
השם ישית החומות וחיל החומה:
פסוק ב
פתחו וגו'. אין ראוי לפתוח שערי זאת המדינה שיבוא בה וידור בה כי אם צדיקים כישראל:
פסוק ג
יצר וגו'. מי שיצרו סמוך עליך, אתה השם תצרנו בשלום, ויש אומרים שיתכן להיות מלת שלום זכר גם לשון נקבה:
פסוק ד
בטחו וגו'. על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בשם:
בי"ת 'ביה' משרת כמשפט:
צור. חזוק לעולם כי יש בספרים שמרכיבים אל"ף בי"ת עם השם שהוא חצי השם במספר האותיות ובספר תהלות אפרש זה בפסוק סולו לרוכב בערבות (תהלים ס"ח ה'):
פסוק ה
כי השח. מפעלי הכפל כמו הקל ארצה זבולון (ישעיהו ח' כ"ג) והטעם על מדינות הגוים:
ישפילנה ישפילה. כמו עזי ומעזי (ירמיהו ט"ז י"ט) והטעם תמיד:
פסוק ו
תרמסנה וגו'. כל כך ישפילנה עד שתרמסנה רגל ולא רגל שר כי אם רגלי עני:
פעמי. כמי רגלי, כי שלש פעמים כמו רגלים (שמות כ"ג י"ד וי"ז):
פסוק ז
ארח וגו'. ולמה זה בעבור שאין ארח לצדיק רק אורח מישרים:
ישר. ואתה השם, ישר מעגל צדיק:
תפלס, כמו תשקול:
פסוק ח
אף וגו'. אלה דברי צדיקים שיקוו השם להראות משפטו בעולם כי הנפש מתאוה לשמך, ויחסר אות למ"ד כאילו אמר לאורח משפטיך:
פסוק ט
נפשי. רעיון נפשי, שאויתיך בלילה:
אף רוחי בקרבי אשחרך. והנה יש לאדם נפש ורוח כאשר פירשתי בקהלת (קהלת ג' כ"א):
כי כאשר. יראו משפטיך לארץ ילמדו צדק:
יושבי תבל. שם מקום היישוב:
פסוק י
יחן. מפעלי הכפל כמו על כמון יוסב (ישעיהו כ"ח כ"ד), והנה הטעם כי השם יחן על הרשע והוא לא ילמד צדק, והטעם שיאריך לו אולי ילמוד:
בארץ נכוחות. במקום שיש שם יושר, יעשו עולה:
נכוחות. מגזרת נכח כמו טובים ונכוחים (שמואל ב' ט"ו ג'), ולא ישים לב לראות גאות השם:
פסוק יא
יי וגו'. הטעם אחר שידך רמה והם לא יחזיון, יחזו שיקנאו לעמך, ויבושו, ותאכל האש צריך, ויש אומר יחזו קנאתך בכלם, והוא דבק בטעם 'אף אש צריך':
פסוק יב
יי. תשפות. תערוך, כמו שפות הסיר שפות (יחזקאל כ"ד ג'):
כי וגו'. תמיד אתה עשית לנו מה שלא נדע אנחנו לעשותו:
פסוק יג
יי וגו'. כי גם אנחנו עבדנוך כאשר בעלונו, היו אדונינו, כמו כסף ישיב לבעליו (שמות כ"א ל"ד), ואעפ"כ היינו מזכירים שמך, וטעם לבד בך כי אתה עזרתנו, כאילו אמר אין עזר כי אם בך, על כן יש לנו להזכירך:
פסוק יד
מתים. ואלה האדונים שבעלונו הנם מתים:
פסוק טו
יספת וגו'. כל מה שיספת ליסר עמך פעם אחר פעם, הודו כבודך, ואם הרחקתם ממקומם:
פסוק טז
יי וגו'. בצרתם פקדוך:
צקון לחש. הנו"ן נוסף כנו"ן אשר לא ידעון (דברים ח' ג'), והיא מלה זרה, והיתה ראויה להיותה יצקו, לכן באה חסרת פ"א הפעל כמו והיום רד מאד (שופטים י"ט י"א), והטעם כמו ולפני יי ישפך שיחו (תהלים ק"ב א'):
והטעם [צ"ל וטעם] מוסרך, שהיו אומרים בלחש המוסר שהיית מייסר אותם:
פסוק יז
כמו הרה. פי' מוסרך:
תקריב. עצמה ללדת:
פסוק יח
הרינו חלנו. רוח, וכן ילדנו, והטעם כי לא היה בנו כח להנצל, וזה הוא ישועות [בל נעשה], לא נוכל לעשות:
ארץ. בארץ, חסר בית כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א):
ובל יפלו. יש אומרים שהוא חסר אל"ף, אומרו [צ"ל כמו] ויפלו מאד בעיניהם (נחמיה ו' ט"ז), ואין ויפלו שם כי אם כמשמעו, כאשר אפרש, ולפי דעתי שלא נוכל שלא יפלו:
פסוק יט
יחיו וגו'. רק מתיך, הכף לנוכח השם, הם יחיו, ולפי דעת הכל שזה רמז לתחיית המתים, ויש אומרים שהוא הפך מתים בל יחיו, כי הנה אדונינו מתו ואנחנו שהיינו חשובים כמתים היינו חיים:
נבלתי. היו"ד סימן הנביא כי הוא מישראל, וכן הוא, יחיו מתיך ומתי נבלתי יקומון, כאילו קול ישמעו לאמר הקיצו:
כי טל אורות, טל עם אורה, הוא טלך, והכ"ף לנוכח השם, ויש אומרים כי אורות צמחים כמו ללקט אורות (מלכים ב' ד' ל"ט), והם צמחים יסבו כנגד השמש והירח:
וארץ. נפתח הוי"ו להורות על ה"א הדעת הנעדר, והארץ תפיל הרפאים ממנה כנפל אשת, ויש אומרים אתה לבדך החיית מתיך, כי תולדת הארץ להפיל המתים בתוכה:
פסוק כ
לך עמי בא בחדריך. על דעת רבי משה הכהן שיסגרו בירושלם מפני סנחריב:
חבי. יש אומרים כי בא כדרך בעלי הה"א באחרונה, כי ימצא עם לשון נקבה כמו וחטאת עמך (שמות ה' ט"ז), ורבי יהודה המדקדק נ"ע אמר כי חבי שם על משקל שבי (ישעיהו כ' ד'), והראשון הוא האמת:
פסוק כא
כי. יוצא ממקומו, הגזרות היוצאות מלפני השם:
את דמיה. הם החללים הנקברים בקרבה: