אור ברסלב

אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק כד

פרק כג

פסוק א

הנה בוקק. כמו מריק וכמוהו גפן בוקק (נחום ב' י'):

ובולקה. בטעם מחריבה, ואחות זאת המלה בספר הזה:

ועוה. יהפך פניה:

פסוק ב

והיה. כל האדם יהיו שוים ברעה הזאת וכאשר יתחברו שנים כפי"ן היא דרך קצרה וכן הוא האדון כעבד והעבד כאדוניו:

כמלוה. הוא הנותן משלו חנם:

כנושה. הוא בעל הממון:

ואשר נושא בו. הוא הלוקח ממון על משכונו:

פסוק ג

הבוק. מגזרת בוקק, והוא שם הפועל מהפעלים הכפולים. תבוק. כמו תסוב (תהלים קי"ד ג') וככה הבוז תבוז, ואחר שהשם גזר זאת לא תשאר תפארת לאדם על חביריו:

פסוק ד

אבלה וגו'. הטעם על מלך אשור שהשחית ממלכות רבות:

נבלה. מבנין נפעל כמו ונבקה רוח (ישעיהו י"ט ג') ורחבה ונסבה (יחזקאל מ"א ז'), ויתכן היות נבלה השני כמו נבול תבול (שמות י"ח י"ח), מהבנין הקל:

אומללו. יושבי מרום הארץ:

פסוק ה

והארץ חנפה. תורות, שקול הדעת שכל בני אדם משתוי' בו:

חלפו חוק. כרתו כמו כליל יחלוף (ישעיהו ב' י"ח):

חק. הם חוקי השם כפי התולדת, וזה הוא טעם 'ברית עולם':

פסוק ו

על כן [אלה]. באלה, חסר בי"ת כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א), ויש אומרים כי תחסר מלת תחת, כמו ונשלמה פרים שפתינו (הושע ל"ד ג'):

חרו. כמו וחרה נחשתה (יחזקאל כ"ד י"א), כמו נשרפו:

פסוק ז

אבל תירוש אמללה גפן. כי אין זומר ועודר:

שמחי לב. כי היין ישמח לב:

פסוק ח

שבת משוש תופים. מבית המשתה:

שאון עליזים. כאשר ישתכרו:

פסוק ט

בשיר לא ישתו יין. בניגון כי אם לצורך כי ימר השכר, ולפי דעתי שמלת ימר מפעלי הכפל כמו יקל [ותקל? בראשית ט"ו ה'] והוא מבנין נפעל:

פסוק י

נשברה [קרית תהו]. הטעם כל קריה שהולכים יושביה אחרי התוהו:

סוגר כל בית מבוא. כי יצא כל אדם למסלות מרוב הצער:

פסוק יא

צוחה. כמו צעקה:

על [היין]. מקום היין:

בחוצות. בפרהסיא:

ערבה. מגזרת ערב (בראשית א' ה') כמו חשכה:

פסוק יב

נשאר. ושאייה. שם מגזרת שואה (ישעיהו י' ג'):

והנביא אמר נשאר על דרך בן אדם להבין השומעים, וכן טוב משניהם (קהלת ד' ג'):

פסוק יג

כי. כנוקף זית. כנוער זית וקרוב מטעם ונקף סבבי היער (ישעיהו י' ל"ד):

כעוללו'. והטעם מעט, כי אם כלה בציר ישארו עוללו':

פסוק יד

המה וגו'. כל המפרשים הסכימה דעתם כי מפרשת הנה יי בוקק הארץ הוא לעתיד על מלחמת גוג ומגוג, ולדעת רבי משה הכהן שידבר על מלך אשור, ומשתה שמנים (ישעיהו כ"ה ו') על מות מחנה סנחריב ועדיו הוי עטרת גאות (ישעיהו כ"ח א'):

המה. הנמלטים:

ירונו. הרמת קול ומגזרת ותעבר הרנה (מלכים כ"ב ל"ו) .מים. ההולכים בים, וכן מלת צהלו והעד צהלת הסוס:

פסוק טו

על. באורים. יש אומרת גבולות וכמוהו מאור כשדים (בראשית י"א ל"א), ויש אומר בבקעים, והראשון הוא הנכון:

באיי הים. כבדו את יי כי כבדו מושך אחר [עמו]:

פסוק טז

מכנף. יתכן היות טעם המה הצדיקים ובעבור שהארץ היא עגולה אמר מכנף הארץ, והטעם ממקום רחוק:

צבי. פאר או מתרגום ארמית, ומלת ואומר דברי כל גוי, וכן שמענו:

רזי. מגזרת וישלח רזון בנפשם (תהלים ק"ו ט"ו) וטעם פעמים בכל רגע:

בוגדים בגדו. כי כל אדם בוגדים בגד אחר בגד:

פסוק יז

פחד וגו'. ובעבור זה בא הרע לכל עם והנה כאשר תפחד הנפש, והפחת שהיא כמו בור קרובה, ונלכדה רגלו בפח, מיד יפול:

פסוק יח

והיה. כי ארובות. כמו חלונות, והטעם גזרות שמים:

פסוק יט

רעה. מגזרת תרועם (תהלים ב' ט') וזאת הלשון ידועה בארמית:

פור התפוררה. כטעם שבר כמו שלו הייתי ויפרפרני (איוב י"ד י"ב) וככה אתה פוררת בעזך ים (תהלים ע"ד י"ג):

פסוק כ

נוע. הטעם על יושבי הארץ שינוסו ממקום למקום, ויתנודדו כמלונה כי השומר יחליף מקום מלונו:

וטעם וכבד. כי יבקשו להתנועע ולברוח ויכבד פשעם עליהם, ויפלו:

קום. שם הפעל, וככה ומלך אלקום עמו (משלי ל' ל"א):

פסוק כא

והיה וגו'. יש רבים שפירשו זה על קדרות המאורות, והנכון שהם שמלאכים שהם עומדים לעזור לגוי ולהיות לגוי אחר לשטנם, וזה מבואר בספר דניאל (דניאל י' י"ג וכ'). על כן אמר ועל מלכי האדמה באדמה, כי מלכות המלכים דבקה עם מלכות המלאכים:

פסוק כב

ואספו אספה [אסיר]. כאסיר, כאשר יובא המון האסירים אל בור לסגור עליהם ויעזבום ימים רבים, וכן 'יפקדו' לתת להם מחיה, והטעם כי תמשך זאת הרעה, ויתכן היותו כמו ומימים רבים תפקד (יחזקאל ל"ח ח'), וזאת הפקידה לרעה:

פסוק כג

וחפרה. טעם הלבנה והשמש כי הם מושלים, והנה מלכי אדמה יבושו גם תקדר השמש והלבנה, אז תראה מלכות השם בהר ציון, אז יהיה כבוד לדבקים בשם, ויש אומרים כי הטעם על עובדי המאורות ואיננו דבק בטעמי הפרשה:

תוכן העניינים

אבן עזרא על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה