אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א · פסוק ג
ידע וגו'. הזכיר השור והחמור כי הם הנמצאים תמיד עם בני אדם:
אבוס. מקום אכילתו, והוא במקום מוכרת וסמוך שוה, וממנו וברבורים אבוסים (מלכים א' ח' ג') ומשור אבוס (משלי ט"ו י"ז) פעול, והטעם שהוא עומד באבוס:
ישראל לא ידע. והנה הבהמות טובות בדעת יותר ממנו:
ועמי לא התבונן. הטעם כפול כדרך רוב נבואות, ושירת האזינו גם משלי בלעם, והטעם, כי אני גדלתי' והם לא הכירוני: