אבן עזרא על ויקרא· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ז · פסוק טז
ואם נדר. שבטא בשפתיו בצר לו:
ונדבה. שנדבה רוחו אותו להביא זבח לשם לא לנדר ולא לתודה:
ביום הקריבו. שם הפעל מהבנין הכבד הנוסף וממחרת אותו היום.
וי״ו והנותר ממנו. כפ״א רפ״ה בלשון ישמעאל וכמוהו ויעזב את עבדו גם והארץ היתה תהו ובהו: