אבן עזרא על הושע· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק י
פסוק א
גפן בוקק - רק אין בו כח לפרות ואין פרי.
ישוה לו - יחשוב כי יפרה את פריו והיה שוה כגפן שהוא בוקק, כי כאשר הרביתי פריו - הרבו למזבחות.
פסוק ב
חלק - כי אין להם חלק אחד.
עתה יאשמו - מגזרת שממה, כמו תאשם שומרון, שהוא כמו: והאדמה לא תשם ולבם שנחלק הוא יערף מזבחותם, שהרבו כדרך וערפתו הריסות.
פסוק ג
כי - כאשר חלק לבם לא רצו להיות עליהם מלך ולא יראו מהשם, על כן אין להם מורא והכל יעשה כרצונו.
פסוק ד
דברו, אלות שוא - דרך זרה כאילו המלה מורכבת משם הפועל הסמוך ושאינו סמוך, או היה כן בעבור אות הגרון ומשל משפט שהוא מתוק והפך למר, כמו: ההופכים ללענה משפט והוא יפרח בראש משפטם שאינו ישר.
על תלמי - כמו תלמיה רוה.
ושדי – כמו: שדה והעד יעלוז שדי.
פסוק ה
לעגלות - הם עגלי הזהב בבית אל.
יגורו - יפחדו השוכנים בשומרון.
כי אבל עליו - הטעם על כל עגל בבית אל כאשר תחרב.
וכמריו - אשר עליו יגילו היום יתאבלו.
כי - הטעם כפול.
פסוק ו
גם - עגל שומרון.
לאשור יובל - כי הוא זהב.
בשנה - בתוספת הנו"ן כמו: שבענה בנים.
פסוק ז
נדמה - ישרת בעבור אחר וכן הוא נדמה שומרון נדמה מלכה.
כקצף - כמו: ותאנתי לקצפה.
פסוק ח
ונשמדו - במות הבעלים בסור העגלים.
ואמרו - אמר רבי משה: כי אמרו דרך משל בעבור המזבחות כדרך כי היא שמעה והטעם שלא יראו עוד. ויפת אמר: ויאמרו עובדיהם מרוב צרתם.
פסוק ט
מימי - יותר כמו מזקנים אתבונן, מאויבי תחכמני, ופירוש: שם עמדו על חטאי דורו כאילו עמדו עם בני בנימין - הם בני עלוה כמו עולה והיתה לזעוה והיה רק זועה והיום לא יפחדו שתשיגם מלחמה כאשר השיגה את בני בנימין מהשבטים, וזה הכתב כמו כריח שדה, שטעמו: ראה ריח בני אשר ברכו ה' כריח שדה.
פסוק י
באותי ואסרם - מגזרת מוסר והיו"ד מובלע בדגשות עי"ן הפועל, כדרך בטרם אצרך בבטן, כי אצק מים. ופירוש: ואספו עליהם איך איסרם על ידי עמים שיתאספו עליהם.
ואסרם - כמו יאסרו קשורים.
לשתי עונותם - כמו: כבחצי מענה, האריכו למעניתם. וטעם שתים, בעבור יהודה ואפרים.
פסוק יא
ואפרים - אני למדתיו מתחילה לסבול עול מצותי.
ואני עברתי - החוק על כל חורש שהטיבותי לצוארה והרכבתי אפרים עם יהודה יחרש.
יעקב - יעקב כולו השדה שלו, דרך משל על התורה וצויתיה זרעו וקצרו הוא התגמול.
נירו - להסיר הקוצים לסקל הנתיב ועת תדרשו השם, לרוות הזרע אז יבא מלקוש.
פסוק יב
ויורה צדק לכם - כמו: יורה ומלקוש. וכל המפרשים אומרים: בקשו אתם תורתי - והוא יבא ויורה אתכם.
פסוק יג
חרשתם - וכל זה עשיתם שלא סבלתם עולי, כי בטחתם בגבוריכם ובעבור זה.
פסוק יד
וקאם, כשוד שלמן - אולי הוא שלמנאצר.
בית ארבאל - שם מקום.
רטשה - שם דבר אם על בנים ולהיותו מגזרת אורב, אין טעם לו.
פסוק טו
ככה - בית אל ששם העגל שהוא ככה הרע מכל רעתם, כי רוב מלכי ישראל לא סרו מחטאת ירבעם.
וטעם בשחר – כי יושדו בלילה ובשחר יכרת מלכם.