אור ברסלב

אבן עזרא על הושע· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ה

פרק ד

פסוק א

שמעו זאת הכהנים - גם הקשיבו בית ישראל שהוכחתים, או בית ישראל הם הסנהדרין.

ובית המלך האזינו - כי כולם שופטים.

כי פח הייתם למצפה - שלא תניחו לעלות החוגגים אל בית השם.

פסוק ב

ושחטה - ולשחוט בדרך.

סטים - הם עובדי הבעל.

העמיקו - הפח אלו הנזכרים אולי לא יראוהו העוברים ואני איסרם כולם על זאת הרעה שעשו, כי לא נעלם ממני, אשר העמיקו על כן.

פסוק ג

אני - דע כי אשת יעקב אבינו היא רחל והנה לאה נכסה במקומה, גם רחל נתנה שפחתה לו ובעבור קנאת לאה, נתנה לו גם השפחה האחרת, על כן כאשר ילדה רחל את יוסף אמר: שלחני ויעקב אמר אל אפרים ומנשה: ויקרא בהם שמי על כן יקראו כל ישראל אפרים. ויפת אמר: אולי ממלכת יהוא היתה מאפרים ובעבור שמצא ואת רמות בגלעד לגדי, הוצרך לומר איננה הכתובה בדברי יהוא ובספר עמוס אפרש שהוא מאפרים. והנכון בעיני: כי כאשר באו אבותינו ארץ כנען והנה עמד יהודה על גבולו מנגב ובית יוסף שהוא כל שבט אפרים וחצי שבט מנשה מצפון, על כן יזכור יהודה ואפרים וככה בירמיהו: הבן יקיר לי אפרים ואין מלך בימים ההם מאפרים.

הזנית - נפשך גם אחרים.

פסוק ד

לא יתנו - לא יעשו מעשים שישובו, או לא ינוחו על דרך על כן לא נתתיך.

פסוק ה

וענה - אמר יפת: כמו בני יענה. ואין לו טעם, רק הוא מגזרת עני.

פסוק ו

בצאנם - שב אל יהודה לבדו שבית המקדש בנחלתם.

חלץ - כבודו מהם כאשר יאמר אלכה ואשובה אל מקומי. ולמה חלץ מהם? כי בה' בגדו.

פסוק ז

עתה יאכלם - אלה הבנים עם חלקיהם חדש רע, כמו: כי קרוב יום אידם. ור' ישועה אומר: חדש אב. ויפת אמר: כי חדש הוא חגור חרב, כמו: והוא חגור חדשה.

פסוק ח

תקעו - הטעם השמיעו זאת וידעו הכל כי אפרים.

פסוק ט

הודעתי נאמנה - משפט נאמן, כמו גזרה והדומה לה.

פסוק י

היו - עושים רע לאשר הם ברשותם.

כמסיגי גבול - בסתר על כן אענישם.

פסוק יא

עשוק אפרים - עשקוהו מלכיו ורימוהו.

כי הואיל הלך - שנים פעלים עוברים, כמו: הגשם חלף הלך לו, כי הואיל שהלך אחרי מצות אנשים והוא צו, כמו: צו לצו. ויפת אמר: כי אפרים יהיה עשוק מהגוים.

פסוק יב

ואני - טעם שאכלם.

פסוק יג

וירא, את מזורו - מכה שהיא צריכה שיזורו אותה.

וישלח - יהודה כי כן אחריו.

ירב - שם מקום באשור.

יגהה - כמו ייטיב גהה מראית העין.

פסוק יד

כי - בתחילה אמר: ואני כעש בפנים מהגוף ועתה כשחל בחוץ, ומי יוכל לרפא לכם.

פסוק טו

אלך - לי ואין רודף אחרי, או אלך עם הטרפה והנכון שאטרפם ואלך לי כאשר כתוב אחריו.

אלך עד אשר יאשמו - שיודו שאשמו, או כטעם שממה תשם שומרון. והאדמה לא תשם חסר אל"ף.

ישחרונני - יבקשוני כשחר ויאמרו אלה לאלה לכו. אמר טרף בעבור ככפיר.

תוכן העניינים

אבן עזרא על הושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה