אבן עזרא על דברים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כח
פסוק א
עליון על כל גויי הארץ. זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם:
פסוק ב
וטעם ובאו. שיבואו מעצמם:
והשיגוך. ואם לא תבקשם והטעם שלא תיגע:
פסוק ג
בעיר. ברכה שהיא תוספו' כל מיני סחורה:
בשדה. בזריעה ובנטיע':
פסוק ד
פרי בטנך. בבנים והבטן כנוי:
שגר ועשתרות. פירשתים:
פסוק ה
טנאך. מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך. או מקום שיושם שם הקמח:
פסוק ו
בצאתך. לחוג ולסחור ולשלול או בכל ביאה ויציא' בכל יום ויום והטעם בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב:
פסוק ז
ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך על כן אמר הקמים עליך:
ובשבעה. לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע כי הוא תלוי בעליונים:
פסוק ח
באסמיך. באוצרותיך מטעם המקום:
פסוק ט
לעם קדוש. והקדוש' לשמור המצות:
וטעם יקימך. יעמידך:
תשמור. בלב:
והלכת. במעשה:
פסוק יא
וטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:
פסוק יב
אוצרו. שהוא בכחו לצאת וכן אוצרות שלג על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם כי העוצר סבת הרעב:
והלוית גוים רבים. כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה והכלל שתהיה לעולם לראש:
פסוק יג
כי תשמע. בלב לשמור ולעשו' והכלל שלא תסו' מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמיר' המעש':
פסוק כ
המארה. המגרע':
המהומה. שלא יוכלל להשלים המעש':
המגערת. שלא ישמח במעשיו רק ידאג בו אחר יגיעתו:
פסוק כב
בשחפת. י״א שהם מיני חלאים:
בקדחת. בכל יום. מגזרת כי אש קדח' באפי. ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת שם התואר:
וטעם ובדלקת. שלישית או רביעית:
ובחרחור. מגזרת וחרה נחושת':
ובחרב. מגזרת חורב:
ובשדפון. נפיחות וכן שדופות קדים וי״א הפוך והטעם דקוק:
ובירקון. כמשמעו בלשון קדר וי״א כי אלה חליים בזרע ובשדפון כמו שדופות קדים והעד הכיתי אתכם בשדפון ובירקון. על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי:
פסוק כג
נחשת. כנחשת וכן ברזל:
פסוק כד
אבק ועפר. ברוב החורב וכח הרוחות:
עד השמדך. מלה זרה כמו ביום הבראך:
פסוק כה
לזעוה. הפוך כמו כבש כשב:
פסוק כו
ואין מחריד. לעוף ולבהמה:
פסוק כז
והנשארים יוכו בשחין מצרים:
ובטחורים. הם היוצאים במקום הנסתר על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל:
ובגרב. כן בלשון ישמעאל:
ובחרס. י״א שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ״ך וי״א במכת השמש. והנכון שהוא שם חולי כנזכרי' ואין לו חבר:
פסוק כח
והשגעון והעורון והתמהון שלשתן בלב:
פסוק כט
והיית ממשש. פירוש בעורון:
תצליח. פעל יוצא:
עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:
פסוק ל
ישגלנה. כנוי לשכיבה וכן שגל המוכנת למטה:
תחללנו. מגזרת חליל':
פסוק לב
וכלות. כמו נכספה וגם כלת' וכן ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל כמו אשר ילדה אותה:
פסוק לג
ורצוץ. בחזקה:
פסוק לד
ופי' בשגעון. שיראה גופו מלא שחין:
פסוק לה
על הברכים ועל השוקים. כי בהיות השחין שם קשה לסור:
אשר לא תוכל להרפא. בעבור היותם מחוץ לגוף:
פסוק לו
ועבדת שם. ולא יועיל לך רק תהיה לשמה כל רואיך ישומו:
פסוק לז
למשל. באוזן:
ולשנינה. בפה מגזר' ושננתם:
ינהגך ה'. בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב ואתה עודך בארצך:
פסוק לח
יחסלנו. יכריתנו והוא מן חסיל מין ממיני הארבה:
פסוק לט
תטע. תיגע בנטיע' ובעבוד':
ולא תשת'. בשעת הבציר:
ולא תאגר. תקבץ והוא פעל כמו אגרה בקציר:
פסוק מ
לא תסוך. כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך:
כי ישל. מבנין נפעל:
פסוק מב
יירש. מהכבד הדגוש והטעם כמו להוריש גוים:
צלצל. מלה מרובע' אין לו ריע ופירושו כפי מקומו:
פסוק מג
מעלה מעלה. פעמים שאין למעלה ממנו או תמיד וכן מטה מטה הטעם מאד מאד:
פסוק מד
הוא יהיה לראש. כטעם ועבד לוה לאיש מלוה:
פסוק מו
לאות. מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך כטעם אבותינו חטאו ואינם וכבר פירשתיו:
פסוק מז
מרב כל. אשר תתאוה או כל צורך:
פסוק מט
ידאה. יעוף וכן וידא על כנפי רוח:
פסוק נג
ואכלת פרי בטנך. במצור:
יציק לך. כל אחד מאויבך או הוא כן בעבור היותו בסוף:
פסוק נד
אשר יותיר. האויב או יותירם בהחבא וכל זה בעבור המצור:
פסוק נה
בכל שעריך. בכל מקום:
פסוק נז
ובשליתה. הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו:
מבין רגליה. כנוי כמו ולא עשה את רגליו:
פסוק נט
מכתך. לשון יחיד עם רבים מורכבת וכן ועדותי זו אלמדם:
טעם והפלא. להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו:
ונאמנים. שלא יסורו:
פסוק סא
יעלם ה'. מגזרת העלה ואם הוא חטוף וי״א כמו יביאם לשון ארמי:
פסוק סג
וטעם כאשר שש. שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל כטעם אם צדקת מה תתן לו:
ונסחתם. מבנין נפעל והוא חסר נו״ן. מגזרת יסח ה':
פסוק סו
תלואים. באל״ף תחת ה״ח השורש:
פסוק סח
והתמכרתם. אינו כמו ונמכרתם רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב: