אור ברסלב

אבן עזרא על בראשית· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק מג

פרק מב

פסוק ח

גם אנחנו. דרך לשון הקדש להוסיף גם ראשון כמו משל בנו גם אתה (שופ' ה כב):

פסוק יא

זאת עשו. זאת העצה:

מזמרת הארץ. כל דבר משובח מגזרת "זמירות" (ישעי' כד טז):

צרי ונכאת. כבר פירשתים:

בטנים. אין אלו ריע במקרא, וי"א אגוזים:

פסוק יב

משנה. שני:

משגה. משמות בעלי הה"א

פסוק יד

וטעם ואל שדי שיש לו כח לעשות כאלה:

כאשר שכלת. במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:

פסוק יח

להתגולל. מגזרת בגלל הדבר (דבר' טו י):

ולהתנפל כאדם שיתנפל מעצמו על אחד, ויאמר לו אתה הפלתני:

פסוק כ

בי. לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כה כד), וטעם עון במקום הזה, כטעם "גדול עוני מנשוא" (בראשית ד יג) והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני:

פסוק כג

נתן לכם מטמון. יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו כאשר שמו באוצר, ויצא בגורלכם כי כספיכם בא אלי:

פסוק כד

ביתה יוסף. כמשפט הלשון אל בית יוסף:

פסוק כז

השלום אביכם הזקן. שם תחת שם התואר והיא דרך קצרה, כאלו אמר השלום לאביכם, וכן "ואתה שלום" (ש"א כה ו):

פסוק כח

ויקדו. שמו הקדקד בארץ וכבר השתחוו:

פסוק כט

אלהים יָחְנְך. אין לו משקל אולי השתנה כן בעבור אות הגרון:

פסוק ל

כי נכמרו. בערו ויקדו, וכן "עורנו כתנור נכמרו" (איכה ה, י):

פסוק לד

וישא משאות. דורון:

ידות. חלקים:

ממשאות כלם. מדורון כל אחד מהם כי רחוק לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק:

תוכן העניינים

אבן עזרא על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה