אבן עזרא על בראשית· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ל · פסוק לב
עקדים. ברגל והטעם שומה שעקדה הרגל:
ונקדים. שיש בו נקדות נקדות:
וברודים. מגזרת ברד שיש לו שומות לבנות,
ומלת טלוא שם כלל והוא מגזרת "בלות ומטולאית" (יהושע ט ה), והטעם כמו שומית וטעם כל שה נקוד וטליא תיש, וכן כתוב "שה כשבים ושה עזים" (דברים יד ד) ואחר ששם טלוא כלל, הנה פי' כל תיש נקוד ועקוד וברוד:
וכל שה חום. הוא השחרות, ויתכן שנקרא השחרות כן מפני החום כי השחרות יותר חום מן הלבן:
וטלוא ונקוד בעזים. עקוד וברוד ונקוד: