אבן עזרא על בראשית· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יד
פסוק א
מלך גוים. שם מדינה כמו עילם, כי שושן הבירה ארמון היה בתוכה, או מלך גוים ולא הזכירם, והטעם כי הם אחרים מהשנערים וחביריהם:
פסוק ג
כל אלה חברו. מהבנין הקל:
השדים. כמו "ושדת אותם בשיד" (דבר' כז ב וד') "ותשם בסד רגלי" (איוב יג כז) כמו פת פתים:
עמק. מושך עצמו ואחר עמו כמו "אל באפך תוכיחני" (תהלים ו ב) וכן הוא עמק ים המלח:
פסוק ד
וטעם ושלש עשרה. בשלש עשרה כמו "כי ששת ימים עשה ד'" (שמות כ יא), ובעל סדר סדר עולם חברם ודעתו רחבה מדעתנו:
פסוק ה
רפאים. שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים שהם מתים:
האימים. שיש מהם אימה:
פסוק ו
בהררם. מהבנין הדגוש כמו בְדַבְרָם (שמות ז ז), ופי' בעלותם אל הר שעיר:
פסוק ט
את כדרלעמר. כמו עם:
פסוק י
בארות. באר בכל המקרא נובעת והיא משונה בעבור הסמיכה:
ויפלו שמה. ברצונם להמלט וכן "ויפול על פניו" (במדבר טז ד):
הרה נסו. אל ההר נסו והיא מלה זרה:
פסוק יב
והוא יושב. והוא היה ביום ההוא יושב בסדום,
פסוק יג
ופי' הפליט שברח ונמלט מבני סדום וכן "בא אלי הפליט מירושלים" (יחז' לג כא) ויש דרך דרש:
פסוק יד
וירק. שנתן להם כלי מלחמה כטעם "והרק חנית" (תהלים לה ג) וי"א להוציא החרב מתערה כטעם אל הארץ יריקו (קהלת יא ג) מריקים שקיהם (בראשית מב לה) גם יש לחנית כן:
חניכיו. שחנכם פעמים רבות במלחמה ואם לא נזכר וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש כי אין הכתוב מדבר בגימטריא כי יכול הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע רק השם כמשמעו:
פסוק יח
ומלכי צדק. נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק וי"א כי הוא שם
ושלם הוא ירושלים והעד "ויהי בשלם סכו" (תהלים עו ג):
והוא כהן. כדברי המתרגם ארמית וכן כל כהן והעד "וכהנו לי" (שמות כח מא) ופי' "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות (תהלים קי, ד) כי כהוגן דבר ויפה עשה שברך אברם בתחלה בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו ואחר כן אמר וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידיו:
פסוק כ
מגן. כמו נתן, וכן "עטרת תפארת תמגנך" (משלי, ד, ט), והמ"ם שרש, ואברם הוציא המעשר לכבוד השם, ולא מצא אדם לתתם לו כמלכי צדק:
פסוק כב
הרימותי ידי. שבועה, כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דבר' לב מ),
וטעם אל עליון, כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן:
פסוק כג
אם מחוט. שממנו תופרין כל בגד,
שרוך, העור הקושר הנעל:
פסוק כד
בלעדי רק אשר אכלו., והוא שאכלו עבדיו: