אבן עזרא על בראשית· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יא · פסוק ג
נלבנה. מגזרת לבנים ואף על פי שהחבור עם מ"ם לשון נקבות הן, כמו נשים ופלגשים, והנה שרפו הלבנים עד שעמדו וזהו הבנין התקיף שלא ימס במים ולא באש:
ותהי להם הלבנה לאבן. תחת אבן:
והחמר. תחת טיט ופי' כמשמעו בלשון ישמעאל ואלה בוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו לעלות אל השמים גם לא פחדו מהמבול, כי נח ובניו שנשבע להם השם שם היו וכלם סרים אל משמעתם כי בניהם היו והנה הכתוב גלה חפצם וסוף דעתם לבנות עיר גדולה למושבם ולבנות מגדל גבוה להיות להם לאות ולשם ולתהלה, לדעת מקום העיר לההולכים חוצה כרועי המקנה גם יעמוד שמם אחריהם כל ימי המגדל, וזה שאמר הכתוב "ונעשה לנו שם"