אבן עזרא על בראשית· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ד · פסוק ז
הלוא. ופי' שאת על דעת מפרשים רבים שאת עונך, והנכון בעיני שאת פנים, כי כתוב בתחלה "ויפלו פניו" וזה דרך בושה כטעם ואיך אשא פני וטעמו אם עשית טוב תשא פניך, וכן "כי או תשא פניך ממום" (איוב יא טו):
חטאת רובץ. יש אומר שחטא תחת עון, גם יש מפרשים לפתח הקבר ירבץ עונך ביום הדין ויפרשו וי"ו תשוקתו על הבל וטעם למה חרה לך שקבלתי מנהת הבל והוא סר אל משמעתך ואתה כמו מושל בו, ואחרים אמרו על היצר, ואיננו כתוב ואלה אמרו כי לפתח ביתך חטאתך רובצת והיא הולכת עמך ויש אומר לפתח הפה, כטעם שמור פתחי פיך (מיכה ז ה), והנכון בעיני שחטאת סמוך, ויצר לב האדם הוא רובץ עמו:
ואליך תשוקתו. כי היצר ישוב אל משמעתך ברצונך, גם יש בך כח למשול בו: