אבן עזרא על במדבר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק לו
פסוק א
ויקרבו. גם זאת הפרשה דבקה עם כאשר צוה משה לתת מנחלת ישראל ערים ללוים:
ראשי אבות. הם הנשיאים:
פסוק ד
ואם יהיה היובל. ואפילו שיהיה היובל לא נקוה לשוב הנחלה אלינו רק תהיה תמיד נוספת על נחלת המטה:
פסוק ה
כן מטה בני יוסף. כי ראשי האבות דברו בעבור כל המטה:
פסוק ז
וטעם תסב. שפעם תסוב מפה ומפה (ס"א תסוב מכה וכה) בין הם בין אחרים:
וטעם לא תסוב נחלה. מהיום קודם נחלת הארץ:
פסוק ח
וכל בת יורשת נחלה. אחר ניחול הארץ על כן אמר הכתוב ולא תסוב נחלה פעם שנית:
פסוק יא
מחלה תרצה. הזכירם הכתוב בתחלה כאשר נולדו ועתה הזכיר' כאשר נשאו לאנשים בתחלה:
פסוק יב
ממשפחות. לאות כי בני דודיהן לא היו כולם אחים:
פסוק יג
אלה המצות. של הנחלה והנדר וכל בת יורשת נחלה ומשפטי הדם:
על ירדן ירחו מזרחה:
סוף הספר