אבן עזרא על במדבר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יט
פסוק ב
זאת חקת. גם זאת הפרשה במדבר סיני נאמרה כאשר צוה השם וישלחו מן המחנה ובפסח היו טמאי מתים. ונסמכה זאת הפרשה בעבור שהיא לכהן:
פרה אדמה תמימה. שלא תהיה קטנה. אמר הגאון כי מי נדה כמו הדבש שיזיק לבעל המרה האדומה ויועיל לבעל הלחה ואין צורך:
פסוק ג
והוציא אותה. המוציא או בצווי וכן ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו:
פסוק ה
ושרף את הפרה. השורף והעד לעיניו:
פסוק ו
עץ ארז. כמו למצורע ושם רמזתי סוד:
פסוק ז
וכבס בגדיו. הכהן השורף:
וטמא הכהן. וכבר ישב טמא ויש אומרי' שיהיה טמא עד הערב שלא יאכל מן הקדשים:
פסוק ט
איש טהור. איננו הכהן השורף:
למי נדה. פירושו רחוק כמו מנדיכם:
פסוק י
וטמא עד הערב. ואחר שאמר שיכבס את בגדיו אין צורך להזכיר שירחץ במים:
ולגר הגר בתוכם. בעבור היות ארץ ישראל קדושה כי הכבוד שם:
פסוק יא
לכל נפש אדם. יהודי או עובד כוכבים:
אדם. ולא בהמה:
וטמא. יהיה טמא והוא פועל עתיד כי הוי"ו השיבו ועל דעתי שהוא פועל עבר:
פסוק יב
יתחטא בו. יסור חטאו בו או כמו תחטאני באזוב ואטהר וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי:
פסוק יג
כי מי נדה. יש מפרשים כמו אך במי נדה יתחטא:
לא זורק עליו. על המים:
עוד. תמיד כמו עוד כל ימי הארץ:
פסוק יד
באהל. והבית כאהל רק הזכיר הכתוב האהל בעבור היות ישראל באהלים וכן אשר ישחט שור או כשב ועז במחנה:
וכל אשר באהל. מבגד:
פסוק טו
צמיד פתיל. שנים פתילים:
פסוק טז
או בקבר. של אדם:
פסוק יז
ו. לקחו לטמא. הנה פירוש איך יתחטא:
פסוק יח
איש טהור. והקרוב להיותו כהן:
פסוק כ
ואיש אשר יטמא. וכבר הזכיר כל הנוגע במת בנפש ונכרתה ועתה הזהיר על העצם ועל הקבר:
פסוק כא
יטמא עד הערב. ולא יטהר עד אשר ירחץ:
פסוק כב
וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. שהוא טמא מת או עצם או קבר:
תטמא עד הערב. ותרחץ: