אור ברסלב

אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ל

פרק כט

פסוק ב

כלח - ימי הזקנה והעניין שהיו בתחלה בצער, עד שנס לחם ולא יודע מתי יזקנו.

פסוק ג

בחסר ובכפן - תרגום רעב.

גלמוד - מקום בלא יישוב.

העורקים - הנסים אל צייה תרגום וינס וערק ובלילה הם במקום שואה.

פסוק ד

הקוטפים - מן וקטפת מלילות.

מלוח - מן לחים.

עלי שיח - אפילו עלי השיח שהוא האילן וכמוהו: לשוח בשדה, ללכת בין שיחי השדה.

פסוק ה

מן גו - תרגום תוך ועניינו מתוך בני אדם יגורשו, בעבור חסרונם ויריעו בני אדם עלימו, כמו לגנב.

פסוק ו

בערוץ - במקום שיפחד אדם לרדת אליו.

פסוק ז

שיחים - אילנים.

ינהקו - כמו הפראים.

חרול - מן: כסו פניו חרולים והוא רוח.

יסופחו - מן: ונספחו על בית יעקב, יתקבצו ויאספו.

פסוק ח

נכאו - יותר נכאים ושפלים מן הארץ, או מאנשי הארץ, כמו: וכל הארץ באו מצרימה.

פסוק יא

כי יתרי פתח - הפך קשתי בידי.

ורסן מפני שלחו - בתחלה היה רסן להם, כמו לבהמות מפני פחדי ועתה שלחו רסן מפני. ויש אומרים: כי הסוס הזקן יסירו הרסן ממנו ויעזבוהו וישחקו בני אדם והנערים ממנו. וכן: ורסן מפני שלחו, והוא רחוק.

פסוק יב

פרחח - קטנים, כאשר הם פורחים.

רגלי שלחו - הם נתנו חוחים בדרך.

ויסולו - מן סלון ממאיר.

פסוק יד

כפרץ רחב יאתיו - התלאות והם ארחות אידם והתגלגלו עלי במקום שואה, והענין שאין עוזר לי.

פסוק טו

ההפך עלי - יש אומרים: כי בימים הקדמונים, אם באו עלי בלהות - תרדף נדיבתי פירש מזלי, ועניינו מזלי תרדפם כרוח הבלהות ותדחפם ותעבור ישועתי לבוא אלי, כעב במהירות.

פסוק טז

ועתה עלי תשתפך נפשי - והקרוב אלי: כי ההפך על כל בלהות וכל בלהות תרדף כרוח נדיבתי - והיא נפשי, כעניין: ורוח נדיבה תסמכני.

וכעב שעברה – כך עברה ישועתי ועתה על כן תשתפך עלי נפשי, כי יאחזוני ימי עוני.

פסוק יז

לילה עצמי נקר - ישוב אל עוני.

ועורקי - בלשון קדר גידי.

פסוק יח

ברב כח - העוני והכאב.

יתחפש לבושי - כלומר שלא אזכירנו, בעבור שיצר עלי.

פסוק יט

הורני לחומר - השליכני ונמשלתי לעפר ואפר.

פסוק כב

תשאני אל רוח - במחשבות כל הלילה תרכיב בנפשי דברים והתושיה שהיא כעין החכמה, תמוגגני כמו הגבעות תתמוגגנה, ופ"א אתה נשאתני ברוח והרכבתני ואדע באמת, כי תמוגגני הפך תרכיבני:

פסוק כג

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד - בית מזומן.

פסוק כד

בעי - כמו מעי מפלה והוא הקבר, והעניין כי אין מי ישלח ידו לעזרו בקבר, ובשעת הפיד הוא השבר לא יועיל השוע לנפשות, והוא הנדיבות והעניין: הממון ובעל השוע יקרא שוע בחולם, כמו: לא נכר שוע.

פסוק כה

לקשה יום - מי שהיה יומו קשה עליו.

עגמה - דאגה כפי העניין ואין לו חבר.

אח הייתי לתנים - כענין אעשה מספד כתנים והם חיות, יש להם קול משומם.

פסוק ל

שחר - מן שחור.

תוכן העניינים

אבן עזרא על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה