אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כ
פסוק ב
לכן שעפי חושי בי - מהירותי להשיבך.
פסוק ג
כי מוסר - כלמה שמעתי ממך ורוח תבונתי תענני.
פסוק ז
כגללו - מן: כאשר יבער הגלל עד תמו.
פסוק ח
ויודד - כמו ירוחק.
פסוק ט
שזפתו - ראתהו, כמו: ששזפתני השמש.
פסוק י
בניו ירצו דלים - הפירוש נכון שהוא מן רצון ובמה יתרצה, כי בניו יוצרכו לרצות הדלים שגזל. ועוד שיתכן, שבימיו תשבנה ידיו אונו, כמו הונו, כמו: מצאתי און לי, ואמון כמו המון:
פסוק יא
עצמותיו מלאו - חטאת עלומיו.
פסוק יב
יכחידנה - שיעשה דבריו בסתר.
פסוק טז
ראש פתנים יינק - הפך נהרי נחלי דבש וחמאה ושניהם על דרך משל, כעניין: שרש פורה ראש ולענה ובסוף משיב כל מה שיגע בו בחיל תמורתו, שבא לו הדבר הפוך.
פסוק יט
עזב דלים - במותו.
פסוק כ
בחמודו - שחמד והתאוה הוא לא השאיר כלום.
פסוק כא
יחיל - יקוה.
פסוק כב
במלאת שפקו - כאשר יגיע לכל מה שיספיק לו, אז יצר לו ויד העמלים תבואנו כעניין בפרוח רשעים. ויש אומרים: בהגיע יום מפלתם. וכמוהו: תחת רשעים ספקם. כמו: ויספק את כפיו הכה.
פסוק כג
בלחומו - בבשרו. ויתכן היות בלחומו כמשמעו, כמו: יהי למלא בטנו.
פסוק כד
תחליפהו - כמו: כליל יחלוף. ויש אומרים: כמו: וחלפה רקתו.
פסוק כה
שלף - ישלוף החץ מהאשפה ויצא מתוכה, וכמו ברק ירוץ כן יבואו אימים עליו פתע פתאום.
פסוק כו
תאכלהו אש לא נפח - כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה:
פסוק כח
יגל - יגלה ממקומו.
יבול ביתו - כנהרות נגרות. ויתכן שיחסר עם ביתו, או יבול אנשי ביתו ויאמרו בני אדם זה חלק אדם רשע.