אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יז
פסוק א
נזעכו - מהענין יתפרש שאין לו חבר במקרא.
פסוק ב
אם לא התולים עמדי - יתרעם על חבריו שיאמרו התולים.
ובהמרותם תלן עיני - לא אישן עד שימררו חיי, או מן סורר ומורה, כמו: כל איש אשר ימרה את פיך.
פסוק ג
שימה נא - חזר למקום.
ערבני - ערוב אותי מן ערב את הנער.
מי הוא - מחברי לידי יתקע.
פסוק ד
צפנת - הסתרת והתעלמת וכסית.
לא תרומם - אותם, ומי יגיד לרעיו חלקותם נקום ממנו ועיני בניו תכלינה.
פסוק ו
והציגני - יאמר על הכאב. ויש אומרים: על אליפז.
למשול - להיות למשל ולשנינה.
ותפת לפנים - כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם. ויש אומרים: כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף.
פסוק ז
ויצורי - הם האיברים הנוצרים.
פסוק יא
זמותי - מחשבותי ובלשון קדר, דבר שיקשור וזהו קשר המחשבה.
מורשי לבבי - כפי העניין שעיפים. והכהן ז"ל אמר: שהוא מן את מורשיהם בדרך רחוקה.
פסוק יב
לילה ליום ישימו - חבריו.
פסוק טז
בדי שאול - כמו סעיפי שאול על דרך משל, כאילו השאול עץ למטה כמו: ותעש בדים והראוי להיות אל בדי שאול תרדנה הנבראות, או ישוב תרדנה על בדי כי בדי השאול תפולנה ותרדנה וכאילו האדם על סעיפי השאול.
נחת - יש אומרים: ירד או נחת, כמשמעו, כי יחד יש לנו על עפר נחת.