אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יב
פסוק ב
אמנם כי אתם עם תמות החכמה - עמכם בעבור כסילותכם כעניין: נסרחה חכמתם.
פסוק ג
ואת מי אין כמו אלה - מי לא ידע בכל אלה.
פסוק ד
שחוק לרעהו - שבתי כאדם שהיה שחוק לרעהו והוא כשחוק לרעהו, והתימה שהיה זה ששב לשחוק, קורא לאלוה ויענהו.
פסוק ה
לפיד בוז - הלמ"ד נופל והוא מן: אם בפידו להם שוע, בעבור הפיד שבא לו שב בוז, כמו: ובוז משפחות במחשבת השאנן.
לעשתות - כמו: אולי יתעשת האלהים. אבדו עשתנותיו.
נכון למועדי רגל - וזה דבר יביא האדם שתמעד רגלו, כענין: ואני כמעט נטיו רגלי.
פסוק ו
ישליו - כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא בשלוה.
וישליו – ישמש עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות, שענינו ואל יהי מתיו מספר, מתיו כעניין: ואני מתי מספר:
בטוחות - ענינו משכנות בטוחות מן בטח.
לאשר הביא אלוה בידו - עובדי כו"ם שיעשה אלוהו בידו.
פסוק יב
ואורך ימים - טעמו ובארך ימים.
בי"ת בישישים – ישרת עצמו ואחר עמו כמו: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי.
פסוק טז
לו שוגג - הוא ידע שגגתו של האדם, או שישגה אחרים והם לא ידעו.
פסוק יז
שולל - כל אחד מהם יוליכם שולל מדעת כטעם וסר מרע משתולל.
פסוק יח
מוסר מלכים - כמו: מוסרות ומוטות.
פסוק כג
משגיא - מן אל שגיא.
ויאבדם - הפך משגיא.
שוטח - מן: וישטחו להם כמו פורש והעניין מפיץ ומפזר.
וינחם - הפך הענין.
פסוק כד
ויתעם - בעצת תהו.