אור ברסלב

אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ו

פרק ה

פסוק א

ויען איוב – לו שקול ישקל.

והותי - מן הוה על הוה.

פסוק ג

לעו - כמו: ושתו ולעו כלומר, נסתרו כאילו נבלעו. ויש אומרים: שהוא תרגום מן לחיים והוא רחוק.

פסוק ד

ביעותי אלוה - כמו: לחרדת אלהים.

יערכוני - כלומר יערכו עמי מלחמה.

פסוק ה

הינהק - אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר.

בלילו - מן: ויבל לחמורים, בליל חמיץ. והטעם: כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג וכמו כן אתם יאמר איוב לחבריו, ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש וזה טעם: היאכל תפל מבלי מלח.

פסוק ו

חלמות - בדברי רבותינו: חלמון מבפנים. ויש אומרים: שהוא ריר צמח, גם הוא בלשונם החלמה.

פסוק ז

מאנה לנגוע נפשי - החבורות שמאנה נפשי לנגוע בהם, קודם היות המה חוליי גופי.

ויש אומר: לנגוע - כמו לחלוש וכמוהו: וינגעו את יהושע. והטעם: כי נפשי מאנה שתחלש ואמות:

המה - ישוב על החציר.

פסוק ט

וידכאני - לגמרי:

יתר ידו - כמו: הנה יד ה' הויה.

ויבצעני - ויכלני, כמו: כי יבצע ה'.

פסוק י

ואסלדה - כמו ביצה סלודה והוא משל לחוזק הכאב, והתמה שלא יחמול ואני לא כחדתי דבריו ואין לי עזר מנפשי. ואני ראיתי רב האיי ז"ל שפירש: ואסלדה, לשון הגבהה.

פסוק יד

למס - כמו: וימס לבב העם. והעניין, כי המס מרעהו חסד הוא, ועניינו שחשבתי להיות לי עזר מאחרים.

פסוק טו

אחי בגדו, וכאפיק נחלים - חוזק.

פסוק טז

הקודרים - מזמן רדת הקרח יתעלם רדת השלג ולא יראה עליהם, בעבור קדרותם ודומה להם חשכת מים.

פסוק יז

בעת יזורבו - כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.

נצמתו - יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו. והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.

בחמו - כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון. והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.

ופירוש נצמתו – נכרתו כמו: יצמיתם ה'.

פסוק יח

ילפתו - יתעוותו כמו: ויחרד האיש וילפת, וילפת שמשון. והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה וכאשר ישובו אד, יעלו בתהו ויאבדו. ומפרשים יפרשו זה הפסוק: על הולכי מדברות ואיננו נכון.

פסוק יט

הביטו ארחות תימא - הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.

פסוק כ

בושו כי בטח - לבם והענין מאשר בטחו.

באו עדיה - עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו ולא עוד תשורנו מקומו.

וטעם הנחלים – כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן אחי בגדו בי.

פסוק כא

כי עתה הייתם לו - למקום כאשר ראיתם החתת שהביא עלי ותיראו.

פסוק כה

נמרצו - חזקו כמו: קללה נמרצת.

פסוק כו

הלהוכח למלים תחשובו - מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.

ולרוח - ועוד: כי תחשבו אמרי נואש שהם רוח. והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער – הבל.

פסוק כז

אף על יתום - זה יורה כי אינכם רחמנים רק אם תפילו קיר או הדומה לו על יתום, לא תחושו ותתחברו ותשמחו באד רעכם.

ותכרו - מן ויכרה להם כרה. ויתכן היות תכרו מן: כי יכרה איש בור והוא נכון להדבקו עם תפילו.

פסוק כח

ועל פניכם - כמו: על פני אהרן אביכם:

שובו נא אל תהי עולה - אתכם תראו צדקי במלתי.

תוכן העניינים

אבן עזרא על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה