אבן עזרא מהדורא תניינא על אסתר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ז · פסוק ח
והמלך שב מגנת וגו’ והמן נפל על המטה. יש אומר שהמלאך דחפו ונפל וי"א כל נפל על פניו לפניה והנכון כי בראותו המלך ששב נפל מרוב פחדו והיה מבקש רחמים מאסתר בעבור היות הנשים רחמניות יותר מהזכרים:
לכבוש. כמו וכבשה והטעם כאילו היא ברשותו לעשות בה חפצו:
חפו. כסו ככה מנהג המלכים כאשר יכעסו יכסו המשרתים את פניו שלא יפגעו עיני המלך בעיניו: