אבן עזרא מהדורא תניינא על אסתר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א · פסוק כב
וישלח וגו’ להיות כל איש שורר בביתו. והטעם הנה גרשתי המלכה בעבור שלא מלאה תאותי:
ומדבר בלשון עמו. היה יוצא הכרוז ומדבר בלשון עם ועם כדי שיבינו הכל, או טעמו שאין רשות לאדם לדבר רק בלשון עמו, והנה שם שני חוקים שלא יאמרו כי על דבר ושתי לבדו שלח: