אבן ספיר· רבי יעקב ספיר
לח. הפורים. – אל al Cocoban. והרב. – ערי מקלט.
עשיתי פה שבאם גם ימי הפורים. קריאת המגילה בי“ד. סעודה ומשלוח מנות כמנהג כ”י. הנערים יעשו דמות המן מקלעת עצים וטוח טיט עליהם חומר גדול כתבנית אדם ומשוח בששר צבעים שונים. גם דמות מרדכי רוכב על הסוס והמן רץ לפניו. ותולים את המן בחצר בית הכנסת על עץ גבוה וזורקים עליו בחצים ובאבנים עד שמנפצים לרסיסים. כה כל היום ההוא הנערים משחקים ומכים ומקללים להמן ומברכים ומשבחים למרדכי ואסתר זכר צדיקים וישרים לברכה. פה מנכבדי העיר איש יקר חכם וירא ה' ר' יעיש (ישעיה) נ“י ואיש טוב ומטיב ירא ה' מכובד… הכהן לבית אל מיהורי והמשפחה הזאת מתיחשת להכהנים הראשים משמרת יהוירב (דבה“י כ”ד ז' תענית..) וגם הם ממיוחשי צנעא וברחו לפה מפני חמס המציק. יום עש”ק יום השוק לכל הסביבה ויביאו יהודים גם מעיר כאכאבאן ואחר הצהרים בשובם לעירם עליתי גם אני עם איש זקן ר' יחיא חרש ברזל אשר ארחני לחברתו להלוך לאט לרגליו ומשא על כתפו. העיר הזאת גבוה מכל הארצות האל יושבת בראש מרום הר הרים והיא קרית מלך מושל לבדו. ההר גבוה ותלול ואין לעלות אליה רק בדרך אחד. והדרך נעשה מימי קדם קדמתה בחכמה ומלאכה גדולה. כל הדרך נעשה במעלות סולם חצובות בההר. וגם בנין אבנים ולא במישור כי לא יוכלו לעלות רק בעקלתון לצדי ההר הנה והנה. ובמקומות רבות אשר ההר נצב כחומה או נחלק בגי־הרים נעשו גשרים וכפות אבן גדולות ועליהם גרם המעלות. כן עליתי מהלך שלש שעות עד סמוך לעיר ולפני שער העיר והמגדול גיא עמוק מאד ועליה גשר גדול מאבנים המוליך אל תוך שער העיר. העיר הגדולה ורחבת ידים מוקפת חומה גבוה דלתים ובריח מבצר חזק ומגדלים רבים. גם בניני הבתים מאבני גזית ומלבנים מפוארים וגבוהים עליות מרווחות שנים ושלישים. גם טירת המלך נאה מבחוץ כבנין טירת המלכים בארצות הקדם. והוא עשיר עם מעט אנשי צבא. כי חבל קטון ממשלתו ונוח לעמו ודבר אין לו עם אדם וכבוד מנוחתו. המלך הזה פחות במעלה מהמלך שבצנעא שאין לו רק חצי כתר מלכות שאינו יכל להוציא רק קצה אחת ממצנפתו (ראה למעלה בתילי) ולא לעשות מטבעות לעצמו על שמו ובעבור זה נותן לו מלך צנעא שוחד קצוב מדי שנה. ובאלה השנים אשר נשבתה ממלכת צנעא מרד גם הוא ורצה להטביע כסף על שמו. אולם כאשר קם המלך החדש הזה ונפל חיתתו על כל הארץ ויצא טבעו בעולם ההוא עודנו מחריש לדעת מה יהיה סופו כי לא נתן צוארו תחתיו. גם הוא חכם ויודע בינה לעתים.
אחרי עברנו העיר מקצה אל הקצה ויצאנו משער אחר (כי אין דרך לעבור לעבר השני רק דרך העיר) ועוד מעט ירדנו בעמק קטון ועלינו גבעה קטנה והננו בעיר היהודים כתבנית כל הערים אשר עברתי עד כה. פרזות ישבו בתים קטנים מאבנים ולבנים. פתחים שפלות קומה וחלונות קטנות לתוך החצר. אך נקיות שוררת בפנים ורחב ידים כי הארץ לפניהם להרחיב גבולם.
פה כשבעים בתים. רובם מנברחי צנעא פליטי מכות חרב. גם שתי בתי כנסיות לאזרחי העיר ואנשי צנעא אבל כולם כפופים ונשמעים להרב הגדול חסיד ועניו מארי יחיא אל בדיחי נ“י. האדם הגדול הזה הוא מגדולי מדינת תימן בתורה ביראה ובחכמה. הוא ואביו הזקן הישיש הנכבד מארי סעיד נ”י מיקירי ק“ק צנעא ועשיריה היה מעושי מלאכת המטבע בבית המלך הגדול אל מיהדי (בזמן ר' ברוך הנהרג ראה הלאה בצנעא) וכמקרה כולם קרה גם להם אשר העלילו עליהם ואסרו במשמר ימים רבים ויריקו כל אשר להם. אביו הזקן פדה נפשו בכופר אשר הושת עליו ובנפש בנו היקר הזה לא רצו כל כופר רק בשתים לתת ראשו לפני חמת מלאכי מות ימוט לחרב או להמיר דתו כמשפטם. וה' ברחמיו עזרו וברח בעצם היום מבית מאסרו וכבלי ברזל אשר ברגליו נתקו ויברח לעיר הזאת אשר בה מלוך מלך אחר. והמלך הזה קבלו באהבה והיה עליו למגן ומחסה. אנשי המדינה מספרים שע”י השבעות ורואה ואינו נראה יצא מהמשמר. כי האיש גדול מאד בחכמת הקבלה ובמעשיות יען לא יוכל איש לברוח מבית האסורים ומן האזיקים אשר הושת ברגליו ואנשי צבא שומרים השערים ושערי חומות העיר והאיש נודע ונכר לכל בני העיר והשומרים. אין זאת כי אם נס ומופת ע“י קבלה מעשה. וזכר ראיות רבות לדבר אמרו לי (כי השערה אחרת לי) ואת פיו לא שאלתי על זה אבל ראיתי שהיום הוא מתרחק מאלה הענינים ואין לו עסק בזה עתה וידעתי כי אתו היתה ושלחה ומפני סבה הידועה גם לי שלחה מעל פניו. יישר חילי' ויהי ה' אתו. ואח”כ באו גם אשתו ובניו היקרים אליו בזה ומלאכתם גם פה צורפי כסף ומצבם טוב ונכבדים בעיני כל היהודים וגם בבית המלך נשמעים דבריו לטובת היהודים. והנשיא בתוכם איש יקר ונכבד עוואץ שמו (עובדיה).
לעת ערב ש“ק בא הרב מחנותו אשר בעיר הגוים (כי צורף הוא) איש תואר ובעל צורה. פניו שוחקות ונעימות ידבר ויראת ה' חופף עליו והוא כבן חמשים שנה. בלילה בביהכנ”ס קבלני הרב הזה בכבוד ובאהבה ויושיבני אצלו אצל הקיר הסמוך לפתח (כמנהגם) אבל האיש הזקן שבאתי עמו לא הניחני בלילה לסעוד בבית אחר וסעדתי ולנתי עמו ולמחרת ש“ק בבוקר אחר התפלה והלמוד הביאני הרב אל ביתו ונכבדי העיר באו לבקרני בבקבוקי יין שרף ומיני פירות וקליות כמנהגם. היהודים פה יושבים לבטח תחת חסדי המלך הזה אבל בהיות הרעב חזק בכל הארץ וגם הכרמים נלקו ונשדפו זה שנתים גברה העניות מאד. אמרו לי שמעולם לא ראו איש יהודי מסבב על הערים והבתים לבקש לחם כי כולם אכלו מיגיע כפיהם איש איש ממלאכתו כי בשנים הטובות רב ברכה בארץ שמונה מדות חטים או כוסמין בשקל ושנים עשר שעורים ופולין ודוחן והעת חצי מדה בשקל ואין. ועל כן גברה העניות מאד ורבים אשר אין להם מאומה יסבבו על הערים והבתים על פת לחם. כעשרים וחמשה עניים אורחים (או היו עשירים) באו על השבת הזה הנה כי בנוף הזה עוד נמצא מעט תבואות באוצרות הגוים אשר אצרו להם מכמה שנים והמטר ירד להם לברכה ויקוו לתבואה חדשה. שבועים ימים ישבתי בעיר הזאת לנוח מעצבי ומרוגזי והרב נ”י כבדני במרבית ספריו האצורים עמו אשר הביא מצנעא והי' לי למנוחה. ושבתי שנית לעיר שבאם הנז'. שאלתי אם בא תשובה מאת המלך של תילא על בקשתי ואמרו אָין ושמחתי. גם המשרת בראותו כי אין תקוה עזבני וילך לבית אביו ק"ק תינעם מזרח צנעא על הפסח וגם כי ארש לו שם אשה ולא לקחה וארכו לו הימים וישב למקומו. ואני רציתי לעלות מפה לצנעא ולא היו אורחה של יהודים ואמרו לי להוחיל עוד מעט עד שיעלו היהודים שבתילי והנמלטים פה על הפסח לביתם צנעא ואלך עמהם.
בשבתי פה שבאם ספרו לי שיש עוד שני ערים יהודים קרובים להם במהלך שעות אחדות ואנשים בהם מעט האחת מהם (עיר סירי) היתה עיר מקלט לפנים ויושביה כולם לוים. ועל הדרך נמצא בצדי הדרכים אבנים גדולות כתוב עליהם מקלט מקלט כדין. ולא יכולתי האמין כי אין ערי מקלט קולטת בחו“ל ואף שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן לא קלטו עד שהפרישו השלש שבא”י (כמבואר בפ“ק דמכות וברמב”ם פ“ח מה”ר וז“ל “ואין עושין ערי מקלט אלא בא”י” וע“ש בכ”מ) אבל חזקו עלי דבריהם וגם האיש המקרבני איש חכם משכיל מארי שמואל אל ערוסי נ“י העיד לי שכן הוא כי קבלה בידם אשר בעת באו קדמוניהם הראשונים לארץ הזאת עוד לפני גלות הראשון (ראה הלאה) והיה להם ממלכה לעצמם וקדשוה כא”י והפרישו ג“כ ערי מקלט וזו אחת מהם. ועוד אחרת בנוף עמראן (תראנו שם) ולרוב חשקי וכוספי לדבר גדול כזה נפתתי ונגפתי את רגלי עם נער יהודי מראני הדרך. עברתי עיר אחת ולנתי שמה וגם הם הגידו לי כדברים האלה. ולמחרת הלכתי הלאה בדרך המקלט לעיר סירי. חקרתי ובקרתי על האבנים ועל צדי הדרכים כי כל הדרך לרגל הר גדול המתנשא כחומה ישר וערום באין ירק עשב רק צחיח סלע ואמרו שעל צחיחי הסלעים האלה היה כתוב מקלט מקלט. ואני לא זכיתי למצוא אף אות אחת132. האמת כי בני העיר סירי כעשרים וחמשה איש כולם לוים ומלאכתם עושי קדר וחרשים ולמחרת שבתי עוד בדרך הזה והוספתי לחפש תאמין! יגעתי ולא מצאתי. יום ראשון קודם הפסח עליתי עם האנשים לק”ק צנעא. המה יצאו קודם אור בוקר ועמהם חמורים למשאם ולעת ערב באו צנעא ואני לא יכולתי לרוץ אחריהם על עקבם כי מיהרו לבדיקת חמץ. והאיש יוסף אתירי גמלני חסד להלוך עמי ברגלי לאט. ובאמצע הדרך רד היום ורחוקים אנחנו עוד מהעיר ונכנסו לעיר גוים אשר היה לו מכירים שמה ולננו אצל איש בגורן ולמחר השכם הלכנו והגענו קודם זמן הבעור תוך העיר אל בית האיש.