אור ברסלב
אבן ספיר ב. אלכסנדריאה היא נא אמון.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

ב. אלכסנדריאה היא נא אמון.

א. בואי לאה“ק. – צאתי מירושלים עה”ק ת"ו. – יפו והים.

ב. אלכסנדריאה היא נא אמון. 3

פה אניות רבות בעלי נס וקיטור מכל קצות תבל. כן תרנם יתראה אל עין צופה מחלוני עליתו כיער עבותה תחת רקיע השמים. משלש רוחותיה הים הגדול וצדה הרביעי ברכת מי הנילוס (מאחמודיאה) המשתרע לצפון ועל שפתו טירות ובירות כלילות יופי אשר רגעי הארץ ואציליה ישכנו שמה בקיץ וכל טוב הארץ בידם. מהעיר המעטירה הזאת כלילת יפיה ומסחרה הגדול מרכז הארצות כבר דברו אודותיה עוברי ארחות ותארוה בחוג ציוריהם. לא נופלת היא מאחת הערים הגדולים והמפוארים שבאברופיא בתי משוש והיכלי עונג גני חמד ופרדסי רצון והמון אדם רב עגלות מרקדות סוסים חמורים וגמלים רצים ושבים וקול הקריה הומה. פה עשיתי ארבעים יום. ואלה הדברים אשר כתבתי ממנה לביתי לירושלם עה“ק ת”ו. בשם ה' ב“ך מנחם אב תרח”י לפ"ק. מני אליכסנדריה בת מצרים ליכי אחותי ציון עיר הקדש וירושלם 4 שלום כנהר קחי ותנחמי בכפלים. ואתנה בית יעקב! הצאצאים והצפיעות מחמדי לבבי הדבוקים בהצלעות גם אתם אחי ורעי אלופי ומיודעי הנני שולח לכם עתרת שלום ואמת ליעקב סלה.

יקירי! מאז כתבתי לכם בראשית בואי הנה נסתם חזיוני אליכם ואין מענה בפי עטי כפעם בפעם. לבי יודע במר לבכם וכמו צער שער בנפשי אך לא במעל חלילה לי ולא מעצלתים ומרפיון ידים אבל – אור עיני ומחלת ראשי ומעי אשר הקיפוני ותקפוני בהשתנות האויר החם פה בימות הקיץ לא נתנוני השב רוחי והשב ידי להחיות רוחכם בבשורה טובה ולתאר לפניכם מהות ואיכות העיר הזאת אשר תחכו להודע ממני כהבטחתי. כל הימים הייתי חבוש בטמון מפני השרב והחום בבית מדרשו של ידי“נ הרב המובהק החכם הכולל חסיד ועניו מוהר”ר נתן עמרם יצ“ו אשר אספני אל ביתי והייתי אצלו אמון שעשועים או בבית ידי”נ הגביר היקר ירא ה' מכובד כהר“ר אברהם היימאן יצ”ו (ז"ל) אשר על שולחנו אני אוכל תמיד ומאין פנותי לדעת עניני העיר וצאצאיה. אך זה מקרוב ההכרח הרגילני לתור בעיר לעתותי ערב ולרגלה לרגל המלאכה אשר עמדי. על כן לא אעבור בקולמסי רק על אודות אחינו היהודים פה מטרת מגמת חפצי וחפציכם.

רוב היהודים אשר הם היום פה – אלכסנדרי' – הם גרים ותושבים. כי לפני שלשים שנה היו יושביה אך מעט מזעיר 5 יען מושב העיר הי' רע ובלי מים טובים לשתות כי מי הבארות מלוחים ונהר נילוס היה רחוק כעשרה מילים. גם מסחרה היה לא למרבה כי רוב אניות המסחור אשר למצרים הלכו לעיר ראשיד ודימיאט ושם ישבו יהודים הרבה. וכאשר חזקה הממשלה בידי הפחה הגדול מחאמאד עלי ואבראהים בנו הנסיך הגדול אשר מלכו במצרים בתוקף וגבורה הביא נהר הנילוס לתוך העיר אליכסנדרי וחברה עם הים הגדול – (נקרא על שמו מאחמודיה) – עד כי עתה שם אניות קטנות יהלוכון במישור לכל גלילות מצרים ועד קיירא ומצרים העליונה (פתרוס) תחת אשר מלפנים לא יכלו לעבור באניות מאלכסנדרי' לאל קיירא רק ביבשה על דבשת גמלים. או הלכו דרך הים הגדול לראשיד ומשם על הנילוס. עוד הביא מי הנילוס הטובים בצינורות לכל רחובות העיר והרבה והגדיל בניניה והרחיב רחובותיה והעצים מגדליה על מנהגי ערי אייראפי ומסחריה רבו עד להגדיל. אז נהרו אליה היהודים מכל הסביבות וכל תושבי עיר ראשיד אשר ישבו שמה מאז ומלפנים שנות מאות רבות נאספו לאליכסנדריה ולא נשארו עתה בראשיד רק שתי משפחות עד שאין להם מנין להתפלל והביכ“נ הישנה נשארה שמה ושאיה. וכן מדימיאט ושארי העירות וגם מטראבלוס וטוניס ומערי טורקיה ואיטאליא באו רבים. עתה ימצא פה כאלפים יהודים תושבים לבד הבאים לרגלי המסחור מאפריקא וטורקיה דמשק ואחליב אלה באים ואלה שבים. – פה שתי בתי כנסיות קדומים לאחוזת נחלה בתוך העיר. אחת כניש אל עזוז קטנה ועל מנהג הקדם ובצדה חורבות להכנסת אורחים ואחת כניש סארדיהיל 6 גדולה ובנויה לתפארת עם בית תלמוד תורה למעלה לתשב”ר ולומדים גם לשונות ולימודיית אחרים לרוח הזמן. וכנגדה עוד ביהמ“ד קטון עם מעט ספרים ליראי ד' וחושבי שמו. ועוד כמאה משפחות יהודים איטאלינים ולהם ביהכ”נ יפה לבדם על פי מנהגם. וכחמשים איש מרוסיא ופולין גאליציא וואלאכיא ולהם ביהכ“נ לבדם כמנהגם. ועוד מנינים נפרדים למערביים ולאורחים הסוחרים במגרש העיר אצל הים [סמוך להעמוד הנפלא העתיק שקורין אל מסילה ר”ל המחט שהוא עמוד אבן אחת גבהו כחמשים אמה והוא מרובע וקו ששה אמות יסוב אותו וחד מלמעלה והוא עומד כנס וסביבתו מכתב קדומי הנקרא כתב החרטומים וכבר ידוע הוא בספרי התרים] היה לאזרחים בית הכנסת ישן נושן וקוראין לה כנסת אליהו הנביא (כי שם נגלה לראשונים) ונחרבה עד היסוד [עיין בספר אדרת אליהו לרב מאליכסנדריה שהיה מוכיחם על בזותם המקום הק' הזה שהיו יוצאים שם לטייל לאכול ולשתות ולהתענג ונבא להם שעתיד לחרב וכן היה]. וזה כשלש שנים ברבות הטובה ורבו יושביה שמו הגבירים עינם לחומלה על הביהכ"נ הקדומה הזאת ובנאוה מחדש בגאון הוד הדרת קדש לתלפיות כבוד וחן גדולה ורחבה ועמודי שיש ורצפת אבני שיש מרוקמים וההיכל כלילת יופי וכסאות עץ יקר משוח בששר וחלונות מרוחים שקופות בזכוכית יקרה כתפארת בתי כנסיות שבהיכלי כבוד באיירופי וביתר שאת עם גן נחמד ופרדס נעים סביב לה. ובשבת קדש נכנסים מעשירי העיר להתפלל שמה ובימות הקיץ יבאו מעשירי העם לשבת שם במגרש וסביבותיה לרוח הצח.

רוב היהודים פה בעלי מסחור וקנין ומהם עשירים גדולים ונכבדים. רוב מסחרם בשולחנות (באנקירס) וחילוף מטבעות יען פה עוברים ושבים כל מיני מטבעות של כל המדינות ומחירם מתחלפות בכל עת אין להם מחיר קצב ותמידי עולים ויורדים ויד מי תחרוץ בכל אלה יותר מהיהודים? וביותר תפרוץ פה המסחר בצמר גפן תוצאות הארץ ובמשי. גם בעלי מלאכה בכל מלאכה ועבודה ואף גם עניים ואביונים דלים ורשים גרים ותושבים לא תחסר בה. להם היה לראש האדם הגדול הנודע בשערים לגאון ותפארת הרב הכולל מו“ה דוד חזן ני' (ז"ל) ועתה הרב הגדול צדיק נשגב כמוהר”ר נתן עמרם יצ“ו ומגבירי וראשי העדה ה”ה הגביר הנכבד הישיש נדיב לב מו“ה חיים רוסאנא יצ”ו ובניו היקרים סי' משה יצ“ו ואחיו ואתם הסופר החו”ש ירא ד' מכובד כהר“ר יחיא מזרחי יצ”ו והגביר הנכבד סי' משה נחמן יצ“ו והגבירי' כהר”ר מנחם סאוואראס יצ“ו וכהר”ר ראובן אבו גאנח יצ“ו ובניו וסי' יוסף חאכום יצ”ו. היהודים יושבים פה שלוים ושקטים בחופש ודרור על כל מעשיהם. וביותר חפשים הם אלה אשר תחת מחסה צירי ממלכות איירופי כי לא יבצר מהם מאומה.

מנהגם בתפלה ובביהכ“נ ומבטא שפתם בלה”ק ובמוסר ודרך ארץ ועבודת ה' ככל אחינו הספרדים במדינות ההם. דלת עם הארץ מחזיקים במנהג אבותיהם לאכול בידיהם כפות ידם לכף ואצבעותיהם למזלגות. שבתם ושנתם על יריעות האדמה. גם במלבושיהם ועטיפות ראשיהם ככל מנהגי ארצות הקדם. לא שינו לשונם בגדיהם ושמותיהם. ועשירי העם גם מהאזרחים למדו לעשות כמשפטי אנשי איירופי במאכלם ובמשתם ישיבתם ושנתם בכל מהלכם. רובם גם החליפו בגדיהם המה נשיהם ובניהם גם לשונם ירגילו לדבר בשפה איטאלקית המתהלכת בארצות אלה בין רוב הגרים והתרים ובבתי הצירים והמסחרים והוא פה לשון כללי יותר משארי לשונות אייראפי. בכל בתי העשירים ימצאון שתים שלש שפחות כושיות מקנת כסף לעבדות עולם (יש שפחה במחיר עשרת אלפים פייאסטר שני אלפים פראנק) היאותה עפ"י חוקי המדינה באין מעצור. אבל עבדים לא יאספו בעתים האלה אשר כתב הדת נגלה העבד הבורח מאדוניו אין עליו משפט או כי יבא יומו לעמוד בצבא יובא במצות הממשלה. וגם כי רובם ככולם הם מאמונת מחמאדי ולא ישרה נפשם בהם ולכן טוב להם לשכור משרתים שכיר חדש או שנה הנוח להם מעבדי הכושים. וגם אלה השכירים אינם צריכים לשבות אצלם ביום השבת כעבדי עולם והשפחות מקנת כסף שהן במצות המנוחה בשבת. דרך כלל אבטיח לכם כי פה דת היהודית עודנה זורחת בכל תוקפה וגבורתה. וביתר שאת מזמן הקדמוני (הרמב“ם ז”ל בפאר הדור סי' קנ“ב הרדב”ז ז“ל ח”א וח“ג רב”צ אשכנזי שו"ת סי' ג' כו' אשר בימים ההם פרצו כמה גדרים ויעבורו גם בגופי הדת) ואין מבני העיר האזרחים אשר יעשה ביד רמה נגד התורה והמצוה. וביד הרב חכם פאשא גם מקל חובלים לענוש עושי רשעה וסלף בוגדים ולהקים הדת על תילה.

אך על זאת אשתומם ואשוב אתפלא בהתבונני על קדמות היהודים בעיר הזאת משנות אלפים ומספרם הרב והעצום מימי קדם כפלים כיוצאי מצרים (סוכה נ“א גיטין י”ז) גם בזמן הרמב“ם ז”ל וגאוני בתראי היו כפלי כפלים מאשר הם גם היום. וזה שלא כמנהג העולם אשר ההמון הולך ורב ומה הגיע אליהם? אמנה כי מיעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון בתגרת יד מלכי רשעה בחימה שפוכה אבל. לא נדע פרטי העוברות עליהם כי אין ביד אזרחי הארץ ספר דברי הימים אף אפס קצהו לקורות חייהם ומקריהם גם משנים מועטים אי מזה באו ומה הי' להם. ואולם גם אם נשארו מעט מהרבה הלא זה רבות בשנים יושביה לבטח באין מחריד? אם לא כי יד ה' עשתה זאת בורא עולם וצאצאיה יוצר חלד ויושביה ית"ש אשר פה במצרים שם לו חק לא נשוב בדרך הזה והארץ משכלת והדברים עתיקים (ראה מצרים).

הודעתיכם היום את אלה דברי המעטים לבל אצא ריקם להכזיב תוחלתכם או לשקר הבטחתי. ובזה יתמו דברי פה כי קשה יומי בזה לא יתנוני לדרוש ולחקור ולהתחקות על שרשיהם כחפצי. ובפקודת הרופא הנני נאכף לעזוב העיר הזאת ומחר בעזה“י אני נוסע מזה והיה זה שלום. ונוצר נפש האדם ית”ש ישמרני בדרך זו אלך.

יעקב סל"ה.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה