אור ברסלב

אבן העוזר על שבת· רבי בנימין עוזר הכהן

דף עה:

דף עב.

בתוס' ד"ה רבב פי' בקונטרס שמן כו' עכ"ל, ונ"ל לתרץ דעת רש"י, ע"פ דאמר בש"ס לעיל (כל האוכלין כל היכא דרפואתו שכיחא וגם אכילתו שכיחא אזלינן לחומרא עיי"ש, ובס"פ כלל גדול (דף ע"ו אמרו כל האוכלין מצטרפין הואיל ושיעוריהן שוה עיי"ש, הרי דכל השוה בשיעורין מצטרפין אפילו א"א להתערב, כגון שזה טעמו מר וזה מתוק, אבל כל שאינו שוה בשיעור אינו מצטרף, וע"כ א"ש דמשמע לרש"י דלשון רבב כולל כל דבר הניתך השייך ביה סיכה, ונודע דשמן שכיחא לסוך וגם לאכול, נמצא דיש לשמן שני שיעורין ואזלינן בה לחומרא, לכן לעיל משערינן לסוך אבר קטן של קטן בן יומו, דהוא בציר מכסלע לחומרא, וכאן אשמעינן דיש לשמן עוד שיעור אחר והוא כדי לסוך, לומר דבשיעור זה שוה לשומן, ונ"מ להצטרף לשומן, דאם הוציא שומן שחסר ממנו דבר מועט, והוציא נמי מן השמן פחות מכדי סיכת קטן, ויש בו להשלים שיעור השומן מצטרף עם השומן, ואזלינן הכא והכא לחומרא.

שם בד"ה ובית אחיזה כו' נ"ל הא דהתוס' לא ניחא להו כפירוש רש"י דקשיא להו להתוספת מאי פריך על רבא מברייתא, הא י"ל דרבא שביק לסברת המקשה, שהבין תחלה בהברייתא דב' אותיות חשיבין לענין הוצאות שבת, רק דפריך מתניתין וברייתא אהדדי, ועל זה משני רבא דאידי ואידי חד שיעורא הוא, דלב' אותיות צריך בית אחיזה, אבל בנייר מחוק דא"צ לבית אחיזה חייב בלא בית אחיזה. וכדי לתרץ קושיא זו צ"ל, דע"כ לרבא ס"ל דב' אותיות דידן לא חשיבי כלל להוצאות שבת, דאם לא כן קשיא למה תנן במתניתין המוציא קשר מוכסין חייב, הנ"ל רבותא אפילו שתי אותיות דידן, וכגון שאחר שנכתב נחתך ממנו בית אחיזה אפ"ה חייב, דהא אחר כתיבה א"צ לבית אחיזה, אלא ע"כ צ"ל לרבא דב' אותיות לא חשיבין כלום לענין הוצאות שבת, והא דתנא כדי לכתוב ב' אותיות, ע"כ ה"ק כיון דיש בו לכתוב ב' אותיות יש בו נמי בית אחיזה, ואז ראוי לכתוב בו קשר מוכסין מש"ה חייב, וברייתא אתיא לפרש למתניתין דלא תימא דקשר מוכסין בעי בית אחיזה קמל"ן, וע"כ פריך שפיר בנייר מחוק דא"צ בית אחיזה וא"כ אין בו כדי לכתוב קשר מוכסין אפ"ה חייב, וע"כ פירוש התוספות מוכרח בהסוגיא וק"ל.

תוכן העניינים

אבן העוזר על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה