אור ברסלב

אבן העוזר על שבת· רבי בנימין עוזר הכהן

דף ה.

דף ד:

תוספות ד"ה כאן למטה מי' כו' אין כרמלית בכלי עכ"ל. מבואר מזה דע"כ ס"ל להתוספות דכלי העומד בר"ה (אם רחבה) ואין גבוה י' הוי ר"ה גמור מן התורה לחייב הזורק עליה. וכתב כן המ"א סימן שמ"ה להלכה. והנה אף שאיני כדאי להשיב על דברי התוספות מ"מ תורה היא ואומר דדין זה אין נ"ל, דכיון דבגבוה כלי י' הוי רה"י גמור. ה"ה אם אינו גבוה י' מבטל מתורת ר"ה דלא גרע מלבינה זקופה בר"ה וכן היזמי והיגי וצואה. דמבואר דף ז' דכולם מבטלין מתורת ר"ה והוי מקום פטור. ומשמע אפילו אין דעתו לבטלן שם, ומי נתן לנו רשות לחלק דין כלי מדברים אלו בשל תורה אם קבלנו הלכה זו מסיני, ומ"ש רש"י לקמן דף ח' וז"ל דלא גזור רבנן לבטל מתורת כלים הואיל וכלי הוא עכ"ל, פירוש דחכמים לא גזרו לאסור לטלטל מתוכה לרשיות דאורייתא כדין כרמלית, דאין כרמלית בכלים והיינו דאוקמה אדאורייתא. אבל לבטל מדין תורה מתורת ר"ה. וודאי דאין חילוק בין כלי לשארד כל הדברים שבעולם שכולן מבטלין מתורת ר"ה, וכן מוכח ברש"י שם בהא דכתב דבמשכן לא היו זורקין רשויות עיי"ש, ומה שהוציאו התוספות דין זה מכאן, אדרבא מכאן מוכח ומבורר להיפך, שהרי התוספות הקשו בעצמם בשם ר"י על המקשה דמה עלה ע"ד המקשה וכו', והניחו בקושיא, אבל לעד"ן דלא קשה מידי ואדרבה מכאן מוכח דמן התורה גם כלי מבטל מתורת ר"ה והוי מקום פטור, ולפ"ז פריך שפיר דכמו בלמעלה מי' להיות רה"י א"ר יוסי גוד אחית, ה"נ בלמטה מי' ולמהוי כרמלית לבטל מתורת ר"ה נימא נמי גוד אחית, ואמאי חייב במתניתן, ומשני כאן למעלה מי' כו', פי' דיש חילוק, דדוקא בלמעלה מי' דתהוי מחיצה אמרינן גוד אחית אבל בלמטה מי' דלא תהוי מחיצה גמורה לא אמרינן גוד אחית, דדוקא במחיצות שייך בו תורת גוד אחית, כמ"ש רש"י לקמן דף ט' ע"א בד"ה פתח נעול וכו', וז"ל אינן מחיצות ולא שייכא בהו תורת גוד אחית עכ"ל עיי"ש, וכיון דלא אמרינן בו גוד אחית, ודאי באויר לא נעשה כרמלית לבטל ממנו תורת ר"ה, דהא אפילו גבוה י' ורחב ד' כל שאינו עומד בארץ אלא באויר, לא הוי עליו תורת רה"י כמ"ש התוספות דף ח' ע"א עיי"ש, וכן מוכח כאן מיניה וביה דפריך לימא דלא כר' יוסי כו', משמע דלרבנן ניחא כיון דלא אמרינן גוד אחית הוי הטרסקיל כמו ר"ה ממש, לכן שפיר משני דלמטה מי' גם ר"י מודה דלא אמרינן גוד אחית, והא דפריך מרה"י לרה"י קא מפיק, י"ל דלא מבעיא קאמר לא מבעיא אי איירי למטה מי' פשיטא דפטור דמפיק לכרמלית, אלא אפילו אם תוקמוהו שהעני ידו למעלה מי', דמרה"י לרה"י חייב בדיוטא אחת, אפ"ה פטור דהא בעינן שיקבל אחר ממנו, כמ"ש התוספות ד"ה אמאי חייב, והיינו דקאמר מרה"י לרה"י קא מפיק, לרה"י דייקא בלא קבלת יד חבירו ממנו לכן פטור. וראיה ברורה ומבוארת לדין זה מדברי רש"י דף ז' ע"א בהא דאמר אין כרמלית למעלה מי', והוקשה לרש"י איך משכחת לה, דאי בעומד בכרמלית קשה אי בלית ביה רוחב ד', א"כ מצינו חומר בכרמלית מר"ה, וע"כ נדחק רש"י דמיירי בדבר שאינו מסויים ובעומד בכרמלית עיי"ש, וקשה למה נדחק לאוקמי בדבר שאינו מסויים כמו פני לבינה, ה"ל לאוקמי שהניח ע"ג כלים דבר"ה ואינו מבטל מתורת ר"ה וכן בכרמלית, ולכן עד י' אסור, אלא ודאי ראיה ברורה מזה דס"ל לרש"י דודאי אף ע"ג כלי הוי מקום פטור מדאורייתא לבטל מתורת ר"ה, אך חכמים לא גזרו למיהוי כרמלית וכדפי'. ושוב מצאתי כן להדיא בהגהות אשר"י בפרקין (דף ח' ע"ב) וז"ל קופה גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י גמור פחות מכאן הוי מקום פטור, וכן פי' רש"י ור"ח מהרי"ח עכ"ל, הרי להדיא כדפי'. ויש נ"מ לדינא דרשאין להוציא מרה"י ולהניח ע"ג כלי העומד בכרמלית וכן להיפך, אך צריך שלא יהא רוחב ד', ואם הוא רחב ד' צריך שלא יהא גבוה י' דאז הוי רה"י, ועיין בחידושי סי' זה. זה נ"ל ברור ואמת:

תוכן העניינים

אבן העוזר על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה