אור ברסלב

אבן העוזר על פסחים· רבי בנימין עוזר הכהן

דף ב.

תוס' בד"ה אור לי"ד כו' קשה לר"י כו' עכ"ל, יש לתרץ ע"פ מ"ש בירושלמי הביאו הטור סי' תל"ב דחורי הבית שהן למעלה מעשרה אין צריכין בדיקה ותמה הטור ע"ז, ותירץ הב"י משום דהתינוקות אין יכולין להגיע למעלה מי' לכן אין צריכין בדיקה שם עכ"ל:

ולכאורה דבריו תמוהין אטו מי לא בעי בדיקה בשביל תשמיש הגדולים, וראיתי בירושלמי שם דקאמר הדות פי' בור אין צריך בדיקה מתירא הוא התינוק לילך לשם עכ"ל הירושלמי. מבואר מדברי הירושלמי דעיקר הבדיקה הוא בשביל התינוקות. לכן נ"ל ע"פ מה דקי"ל באו"ח סי' תרנ"ח ס"ו דבי"ט א' של סוכות אין ליתן לקטן את האתרוג בידו לברך, כי מה שנותנין להם יש להם יד לקנות ואין יכולין להקנות לאחרים עי"ש, ומוכח משם דגם להפקיר אין הקטן יכול. דאל"כ קשה הא יש תקנה שהקטן יפקיר האתרוג ויחזור הגדול ויזכה בו, ותו דהפקר הוא מדין נדר ואין נדר הקטן כלום, ועפ"ז אתי שפיר דודאי משום חמצן של גדולים לא היה צריכין בדיקה דהוי סגי בביטול דהוי הפקר, אבל משים חמצן של קטנים דמה שנותנין להם יש להם יד לקנות, וחמץ שלהם א"ת לבטלו ונמצא עובר הקטן בבל יראה ובב"י, והקטן שהגיע לחינוך מצוה על אביו לשמרו שלא יעבור על שום מצוה מהמצות, מש"ה תקינו חכמים לבדוק החמץ, ע"כ למעלה מי' דאין תשמיש הקטנים שם, וכן בבור דמתירא הקטן לילך לשם לא הצריכו לבדוק שם דהא בביטול סגי החמץ של גדולים, וכיון דחינוך הקטנים אינן אלא מדרבנן לכן מדאורייתא סגי בביטול ואין צריך בדיקה אלא מדרבנן, זה ברור:

רש"י בד"ה הבוקר אור כו' עד שהאיר המזרח כו' עכ"ל, פי' בעלות השחר כמ"ש הטור או"ח סי' פ"ט, ואף דהאמת הוא להמתין עד נץ החמה כמ"ש רש"י אח"ז, י"ל דרש"י כתב כן לתרץ בזה קושית התוס' (בד"ה יכנס כו') הא דהביא רב יהודה בהכונס קרא דאל תצאו ולא הביא קרא דהבקר אור, וס"ל לרש"י לתרץ דאי מקרא דהבוקר אור סד"א בהאיר המזרח, לכן יליף ר"י מקרא דאל תצאו דמיותר ע"כ לאשמעינן שיכנס בכי טוב דהיינו בהנץ החמה, לכן כתב רש"י בקרא דהבוקר אור דבהאיר המזרח, ור"ל אי לאו קרא דאל תצאו, ובדר"י דמביא מקרא דאל תצאו פי' בכי טוב דהיינו נץ החמה, אבל התוס' לא ניחא להו בזה דהא השתא קיימינן בדרב יהודה דאור אורתא הוא, וע"כ הא דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב היינו מאיר ובא דהוא עלות השחר וע"כ יכנס בכי טוב דר"י היינו עלות השחר, ומ"מ לק"מ לרש"י די"ל רש"י לשטתו קאי דאף דהאור כי טוב היינו עלות השחר, מ"מ לפי דרשת חז"ל דאור כי טוב הוא אור הגנוז לצדיקים לעתיד, דעלות השחר דלעתיד הוא ממש כמו נץ החמה דעכשיו כמו שפי' רש"י לקמן, לפ"ז אור כי טוב היינו נץ החמה דעכשיו, ושפיר כתב רש"י יכנס בכי טוב היינו נץ החמה, אבל התוס' ס"ל פי' ר"ת דלקמן:

תוס' בד"ה והא קי"ל עד צאת הכוכבים אור"י כו' עכ"ל, הקשה מהרש"א דבפ"ק דמגילה פריך נמי והא קי"ל עד צ"ה כו' ושם עדיין לא ידע מהאי קרא עי"ש, ולא קשה מידי, דאדרבה מהך דפ"ק דמגילה הוכיח ר"י פירושו, דקשה לר"י כאן אמר והא שש:

קי"ל עד צ"ה יממא הוא, ואלו פ"ק דמגילה אמר והא קי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא. לכן מתרץ ר"י כאן בזה, דשם פ"ק דמגילה לא ידע הראיה גמורה מהאי קרא, לכן אמר והא קי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא, והיינו מפ"ק דברכות דשם מבואר דכהנים לא אכלי בתרומה עד צ"ה, אך י"ל עד צ"ה הוא ספק אם הוא לילה או יום. ומספיקא אסורין לאכול בתרומה עד צ"ה, אבל עכ"פ מוכח דעד. צ"ה לאו ודאי לילה הוא, אבל כאן ידע המסקנא דפ"ק דמגילה דילפינן ראיה גמורה מקרא דעד צ"ה יום גמור הוא, והא דאמר בברכות אעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר כו', היינו שם דאיירי בק"ש דתלוי' בזמן שכיבה כמ"ש התוספת שם ח וזהו פשוט:

תוכן העניינים

אבן העוזר על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה