אור ברסלב

אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן

דף צא:

דף צא.

בד"ה גג וחצר כו', מה שתמהו התוס' כאן לא קשה לפי' ר"י דלעיל דף פ"ג בתוס' ד"ה קס"ד, אך כאן חזרו התוס' מפי' ר"י דלשם, וזהו דעת הטור או"ח סי' שע"ה דלא ס"ל פי' ר"י דלשם ועמ"ש שם:

בא"ד וי"ל דלשמואל כו' עכ"ל, מכאן קשה לי על הה"מ הביאו דעתו בסי' שע"ה הב"י והש"ע סוף סעיף ב' בלי חולק. דלזה שתשמישו בקשה אין נותנין אפי' להשתמש בכלי חצר. שלא יאסר על חבירו שתשמישו בנחת להשתמש בכלי בתים עי"ש, לדבריו קשה מנלי' להש"ס דהא דאמר ברישא בגבוה י' לבני חצר משום גזירה, אימא משום הכי אסור כי היכא דלא לאסור על בני מרפסת להשתמש בכלי בתים. ותו הא דכתבו התוס' לרב אסור ברישא לבני חצר משום גזירה אטו כלי בתים, הא אי לאו דגזרי הוי שרי, ולדעת הה"מ בלא"ה אסור לבני חצר כדפי', תו דדין זה בעצמו הוא תמוה בעיני, דזה לא מצינו שאנו נאסר על האדם להשתמש בשלו כדי שחבירו יהא מותר להשתמש בכלי ביתו, דהא אפי' ליחיד האוסר על רבים אין כופין אותו אלא היכא דאיכא מדת סדום נהנה וזה אינו חסר כמ"ש ס"ס שפ"ו, ותו שכן מבואר בספר עבודת הקודש להרשב"א ש"ג דין י"ט וז"ל עמוד ותל בחצר שגבוה י' וסמוכין למרפסת תוך ד', בני חצר אסורין בו בכלים ששבתו בתוך הבית לפי שלבני המרפסת בנחת ולבני חצר בזריקה עכ"ל, הרי דבכלי חצר גם בני חצר מותרין דלא כהה"מ, וצ"ל דהה"מ ס"ל כפי' ר"י דלעיל דף פ"ג ד"ה קס"ד וכו', אבל הטור וש"ע סי' שע"ה דהן דחו דברי ר"י מהלכה כמ"ש לעיל דף פ"ג, ע"כ דברי הה"מ אלו הן דחויין מהלכה, ודברי הרשב"א ותוספות הן עיקר, וצ"ע:

תוכן העניינים

אבן העוזר על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה