אור ברסלב

אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן

דף נז:

דף נב:

תוס' בד"ה התם לל"מ מלי כו', כתב רש"ל סוגיא זו א"א לפרש אלא לרבה בר ר' הונא עיי"ש, ויש לתמוה ע"ז דהא רבא הקשה לאביי בסמוך והא את הוא דאמרת כוותיה דרבא כו', וכיון דידע דסבר אביי כרבא ברי' דרבה בר"ה. למה הקשה לו אח"כ מה דלא קושיא היא אליביה. ותו למה הביא הרא"ש שני תירוצים אלו של התוס' והנ"מ היוצאה מבין התירוצים, הא אליבא דהלכתא אין נ"מ כלל לפי' רש"ל, וכן רי"ו הביא שני התירוצים והנ"מ דבינייהו, ומהרש"א ג"כ תירץ עיי"ש, ודבריו תמוהים דדוקא ביתר מאלפיים בעינן טעמא דאתי דרך בתים, ואפי' באתי דרך בתים פליגי לעיל, אבל באלפיים לכ"ע פשוט דא"צ לטעמא דאתי דרך בתים ואפ"ה שרי, דהא אפי' בפחות מד' אלפים בין ראשי הקשת דאין יכול לבא דרך בתים לאמצע היתר אפ"ה שרי לכ"ע וחשיב כעיר, כיון שאין רחוק יותר מאלפיים מהעיר, מלבד מה שפירושו בתוס' הוא דחוק, וגם קשה מה שהקשיתי דאין נ"מ לדינא בין שני תירוצי התוס', והרא"ש ורי"ו הביאן והנ"מ דבינייהו, ע"כ נלע"ד ברור דלחנם נדחקו גאונים אלו, דודאי הסוגיא אזיל אליבא דהלכתא, להכי פריך מהא דר' הונא דאמר אם יש ד' אלפים אמה והוא יותר מאלפיים בין קשת ליתר מודדין מהקשת, והכא דאיירי דיש אלפיים אמה בהריוח שיש מן האמצעי עד החיצונים ולא החיצונים בכלל נמצא שיש מן האמצעי עם הריוח שבין החיצונים, יתר מאלפים שיעור כל אורך החיצונים ואפ"ה מודדין מהחיצונה, ואמאי ליהוי אמצעי כמו קשת. וריוח שבין ב' החיצונים ליהוי כמו יתר. וכיון דיש מהתחלת החיצונים דהוא היאר, יותר מאלפיים עד האמצעי שהוא הקשת הו"ל למדוד מהאמצעי, ומשני התם איירי במדידת בני הקשת ע"כ ל"ל מלי כמ"ש התוס', ע"כ כתבו אם באו בני ראש הקשת האחד לילך לצד ראש הקשת האחד, מודדין מראש הקשת האחד אפילו יש יותר מד' אלפים, ובלבד שלא יהא יותר מאלפיים בין יתר לקשת כמו בין אמצעי לחיצונה כו', פי' הא דאמרינן מודדין מראשי הקשת האחד, משום דאמרינן רואין שאלו הבתים העומדין בקשת כאלו היו עומדין ביתר בין שני ראשי הקשת, היינו בלבד שלא יהא יותר מאלפיים בריוח המקום הפנוי שבין המקום שעומדין מעתה הבתים עליו בקשת עד המקום שרואין כאלו עמדו הבתים שם ביתר בין שני ראשי הקשת. דהיינו עד מקום ההוא ולא עד בכלל, הא אם יש בריוח ההוא יותר מאלפים לא אמרינן מלי, וכמו בין אמצעי לחיצונה אם יש אלפיים בריוח שמן האמצעי עד החיצונות אף שעם החיצונות יש יותר מאלפיים אפ"ה אמרינן מלי, לאפוקי אם יש יותר מאלפיים מן האמצעי עד החיצונים לא אמרינן מלי, ה"נ אם יש אלפיים בריוח שיש בין המקום אשר עומדים שם הבתים עתה בהקשת, ובין המקום שרואין כאלו עמדו עליו הבתים בין ראשי הקשת על היתר דהיינו עד המקום ההוא ולא עד בכלל, אף שעם המקום ההוא דהיינו מן ראשי הקשת יש יותר מאלפיים עד הקשת, אפ"ה מודדין מראש האחר, אבל אם יש יותר מאלפיים ריוח בין המקום שרואין כאלו עמדו הבתים עליו ובין המקום שעומדים הבתים שם עתה, ודאי ל"א מלי כמו אם יש בין האמצעי לחיצונים יותר מאלפיים, זה ג"ל ברור ואמת:

העולה מזה, אם יש בין יתר לקשת אלפים אמה ולא יותר מודדין מן היתר אפי' לאותן הדרים בקשת לכ"ע, דבזה א"צ לטעמא דמלי, דאפי' לתירוץ האחרון דהתוס' דלא שייך טעמא דמלי כלל בעשוי כקשת, אפ"ה הואיל ויכול לכנוס דרך בתים הוי עיר אחת, וזה דלא כמ"א סי' שצ"ח, ואם יש בין קשת ליתר אלפיים אמה, וגם שיעור רוחב הבתים של הקשת הוא באופן שאם הבתים של הקשת היו עומדים ביתר בין שני ראשי הקשת, הי' נשאר חלל פנוי אלפיים אמה בין מקום הבתים האלו ובין הקשת, אז יש פלוגתא בין שני התירוצים של התוס' ודעת הטור לחומרא דמודדין בזה לכל א' מבני ראשי הקשת מביתו, ובהא דג' כפרים המשולשים, אף שאין בין ב' החיצונים ד' אלפים אמה, אפ"ה לאמצעית דלא אמרינן מלי אין מודדין אלא מחומתה, אם לא שאין בין חיצון לאמצע אלא קמ"א אמה ושליש, וזה ג"כ דלא כמ"א דמדמי שם לעיר העשיות כקשת, וע"כ הניח דברי הטור בצ"ע, ולא דק דשאני התם דמחוברת מרוח אחת כמ"ש הש"ס דף נ"ה (ע"א) דאפילו נפרצה חומת עיר א' מב' ריחותיה יותר מקמ"א ושליש מודדין לכל א' מחומתה, כ"ז ברור ואמת:

תוכן העניינים

אבן העוזר על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה