אור ברסלב

אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן

דף לה:

דף לה.

ברש"י ד"ה כל בין השמשות כו' מערב שבת הוא עכ"ל, כ"כ רש"י לקמן (דף ל"ו ע"א) ד"ה סוף היום כו' עיי"ש, ודבריו צ"ע דהא פ' במה מדליקין דף ל"ה מבואר דבה"ש ספק כולו מן היום או כולו מן הלילה, לכן מבואר שם אם עשה מלאכה בכל בה"ש דע"ש אין חייב חטאת שמא כולו יום הוא וכן בעשה מלאכה כל בה"ש דמוצאי שבת אין חייב שמא כולו לילה הוא, אא"כ עשה מלאכה בכל בה"ש דע"ש ובמ"ש דחייב ממ"נ עיי"ש, ולפ"ז הא דאמר סוף היום קונה עירוב אי בה"ש כולו לילה קונה עירוב סוף היום, דהוא קודם התחלת בה"ש דאז יש איסור מלאכה דהוספה מחול על הקודש, לכן קייל"ן אם עירובו למעלה מי' ברה"י והוא בר"ה אינו עירוב. ותו קשה לי דלפי' רש"י ותוס' דברי ר' ירמיה תמוהים, דכיון דנטמא וודאי מבע"י א"כ מה הוא הספק דפליגי בו ר"מ ור"י דס"ל הרי זה חמר גמל. ותו למה פריך אי הכי בהא לימא ר' יוסי כו' הא גם ר"ש ס"ל במתני' הכי וה"ל למיפרך גם לר"ש:

ע"כ נלע"ד לפרש דר' ירמיה סבר סוף היום קונה עירוב, ואיירי שהיה עליה שרץ כל בה"ש, ר"ל גם תחלת בה"ש, אך הספק הוא שמא בה"ש כולו לילה, וקונה עירוב סוף היום קודם התחלת בה"ש ואז לא נטמא ע"כ הוי ספק עירוב, לכן ס"ל לר"מ ור"י דהוי חמר גמל, ופריך אי הכי בהא לימא ר' יוסי ספק כו', ר"ל כיון דע"כ איירי שנטמא בבה"ש דר' יהודא, והרי אחר שנשלם בה"ש דר' יהודא מתחיל בה"ש דר' יוסי דהוא כהרף עין זה נכנס כו' כדאי' בשבת (שם), וא"כ לר' יוסי נטמא בוודאי מבע"י, דהא בה"ש דר' יהודא לר' יוסי יממא הוא ואמאי אר"י דכשר וזה ברור. ועוד נל"פ דה"ק שהי' עליה שרץ כל בה"ש, ר"ל ולא ידענו אז אי השרץ חי או מת, עד שחשיכה אז ראינו השרץ מת, בזה מודה ר"מ משום דאיכא תרתי, חדא, מציאת השרץ שמת ואמרי' שגם מעיקרא הי' מת ע"כ הי' טמאה התרומה מבע"י, הב', התרומה נמצאת עתה שנטמאת יצאה מחזקת טהרתה אמרי' גם בה"ש היתה טמאה, אבל התם ליכא כ"א מציאת המת אבל האדם החי לא נמצא עתה שנטמא ולא יצא מחזקת טהרה ע"כ מוקמינן להחי על חזקתו שלא נטמא מעולם, אבל למאי דס"ד דלא ראינו שהי' שרץ עליה עד שחשיכה, וליכא נמי כ"א מציאה א' שהתרומה נטמאה עתה, וכאן עדיף שיש ב' ספיקות ספק אם שרץ הי' חי בה"ש, ואפילו הי מת שמא לא נגע אז בתרומה כלל עד שחשיכה, מש"ה פריך שפיר, ופריך אי הכי בהא לימא ר' יוסי כו', ר"ל דהא לקמן אמרינן היכא דליכא חזקת כשרות כגון עירב בתרומה ספק טהורה, כגון שהיה לפניו שני ציבורין כמ"ש התוס' (בד"ה אבל) דליכא חזקת כשרות, וגם ליכא רעותא דשעת מציאתן והספיקות שוין, אפ"ה ס"ל לר' יוסי דאינו עירוב, ק"ו כאן דנגד חזקת טהרה יש כאן ריעותא דשעת מציאתו, דהא ר' יוסי נמי בכלל הרבנן דפליגי על ר' מאיר הוא מדלא אמר ר"י ור"מ מטהרין, ע"כ דר' יוסי נמי ס"ל דהולכין אחר שעת מציאתן, הרי דשעת מציאתן דוחה לחזקת טהרה דאפילו בר"ה דספיקו טהור אפיה בזה טמא, ואמאי מכשיר ר' יוסי בזה, בשלמא למאי דס"ד דלא ראינו שרץ עליה עד שחשיכה, י"ל כאן לכ"ע לא אזלינן אחר שעת מציאתו, דיש כאן ב' ספיקות ספק שרץ היה חי בה"ש, או שמא לא נגע את התרומה עד שחשיכה

תוכן העניינים

אבן העוזר על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה