אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן
דף יט:
תוס' בד"ה שהן כעשר כו' מנין פרות עכ"ל, לכאורה הוא דחוק דהברייתא דכמה ראשה ורובה וכו' וכמה עובי' כו', ע"כ אמתניתין קאי דתנן מנין הפרות בהדיא, אבל לפי מ"ש רש"י והרמב"ם במתני' דר"י אמות שוחקות קאמר עיי"ש, ושיעור אמה שוחק נלע"ד דהוא אמה ורביעית טפח, דכן מצינו באמת שושן בפסחים דף פ"ו (ע"א) שהחזירו פועלים בבנין של הקדש על כל אמה ואמה, אמה ואצבע דהיינו גודל דהוא רביעית טפח, כדי שלא יבואו לידי מעילה אם יחזירו בצמצום, ולפ"ז מה לי איסור מעילה או שאר איסורין, לכן כל שאמרו למדוד בטפח שוחק שלא יגע באיסור מסתמא כן הוא אמה ורביעית טפח, ע"כ נקיט שהן עשר אמות לומר באמות שיערו חכמים, והיינו באמות שוחקות דה"ל י"ב אמות וב"ט וחצי, אבל ב' אמות שמרחיק הדיומד מבור אמות מצומצמות קאמר, דלאו באמות שיערו חכמים אלא שתהא פרה ראשה ורובה כו', ובהא דפי' רש"י י' אמות שוחקות, נ"ל דהוכחתו הוא מדפריך הש"ס כעשר הא עשר הויין, ומה פריך אימא כיון דיש יותר מעט מי' אמות כדאמר רבקה נכנסת כו' לכן אמר כעשר, אע"כ י' אמות שוחקות קאמר, וע"כ פריך הל"ל עשר, וכמו רוב אמות השנויין במשנה והן שוחקות כדפי' דף ג' ודו"ק, ועיין מ"ש לקמן עפי"ז.
שם בד"ה בבור שתים עשרה כו' ולא דק עכ"ל, וקשה אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן לא דק:
ונלע"ד לתרץ ע"פ מ"ש לעיל בשם רש"י והרמב"ם דאמות שוחקות מיירי מתניתין, וא"כ ר"י נמי י"ג שוחקות קאמר, דה"ל מצומצמות י"ג אמות וה"ט ורביע טפח ומשהו, לכן צ"ל בור י"ב אמות, דאז נשאר ריוח י"ד אמות חסר חצי טפח דהדיומדין לכל צד אמה שוחקות דהוא אמה ורביע טפח כדפריך, ואז הוי משהו יותר מהשיעור דבעי למיהוי הריוח לר' יהודה, לכן לכ"ע בעינן בזה פשוטין, וצ"ל דרב פפא איירי בכל אמות וה"ק בבור ח' אפילו שוחקות כו', בבור י"ב אפי' מצומצמות לא פליגי כו'. ובזה יש לתרץ הא דאמר ר"פ ברייתא לא שמיע לי' ונדחקו התוס'. לפמ"ש אתי שפיר דה"ק הך ברייתא דתני לעיל לפרש המתניתין רבקה נכנסת ורבקה יוצאת זו הברייתא לא שמיע לי', וע"כ סד"א דר"י בעי אמות מצומצמות דהא ס"ל קשורות וכדפרי' לעיל, ואשמעינן ר"פ דגם לר"י שוחקות בעינן ומש"ה דוקא בי"ב לא פליגי דבעי פשוטין, והיינו כפי' הבריית' וכפי אשר פרשתי למעלה עיי"ש, וזה ברור ודוק: