אבן העוזר על גיטין· רבי בנימין עוזר הכהן
דף סג:
תוס' בד"ה אפי' כו' לא צריכי עידי אמירה לעידי קבלה כו': ולפירש"י דבשמעתין דאז גם לעידי אמירה אין צריך. צ"ל דמשכחת לה אם הגט נקרע אז בעינן עידי אמירה ולא עידי קבלה כאשר נפרש לפנינו בס"ד:
שם רש"י בד"ה אפי' הן כו' ראו כשקבלו עכ"ל. מדלא כתב רש"י שנעשו עדים בקבלה כמ"ש אח"ז ואחד שלישי שנעשה עד כו':
ע"כ נלע"ד דבזה רצה רש"י לתרץ קושית התוס' מאי אפי' הן כו' דקאמר לכן מפרש רש"י דה"ק לא מיבעיא אי הראשונים לא ראו כשקבל השליש את הגט מן הבעל דאז הימני' הבעל להשליש. משום דזימנין מייתי עידי קבלה או יהלכו למדינת הים. ואז הימניה להשליש על הקבלה כמ"ש התוס' בד"ה שליש נאמן לכן לא צריכי עידי אמירה לעידי קבלה ולא הוי חצי דבר. אלא אפי' הראשונים ג"כ ראו את הקבלה אך ייחד עדים אחרים להקבלה. דאז י"ל דלא הימני' להשליש. דממ"נ. אם יהי' כאן עדי אמירה הא הן עצמן שראו ג"כ הקבלה ולא שייך נאמנות לגבי שליש. ואי לא יהי' לפנינו עידי אמירה. אז לא יהי' נאמן השליש על האמירה. דהא מנהגן הי' לקרוע הגט מיד בעת הקבלה. ואז השליש אין נאמן על האמירה. וע"כ סד"א בזה אי אמרי עדי אמירה בב"ד רק על האמירה לבד והלכו להם. ועידי קבלה העידו על הקבלה הוי חצי דבר קמל"ן. וכן אם עד שלישי נעשה עד באמירה ובקבלה סד"א דהוו חצי דבר קמל"ן: