אבן העוזר על ביצה· רבי בנימין עוזר הכהן
דף ו:
תוס' בד"ה השתא מוכן כו' תימא כו' ול"נ לתרץ תמיהתם. דהש"ס הוכיח מלשון המשנה דאמר ר"י אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה. ואמאי לא שנה בקצרה אם נתנבלה בשבת אסורה. אלא ע"כ ה"ק אם לא היתה נבילה מע"ש. אפילו היתה שחוטה לפנינו בע"ש ובתוך השבת נמצאת נבילה. כגון שראינו שהיתה נקובת הוושט או פסוקת הגרגרת דקיל"ן ביו"ד סי' ל"ג (ס"ג) שהיא נבילה אסורה בטלטול. הואיל ובה"ש היתה מוכן לאדם. הרי מבורר דמוכן לאדם לא ה"י מוכן לבהמה:
והדין דין אמת שכן מבואר בסי' תצ"ז (סי"ז) דאם נמצא בי"ט הבהמה טריפה בבדיקת הריאה שנסרכה אסורה בטלטול. והרי סתם סירכה ג' ימים קודם לשחיטה נסרכה אפ"ה אסורה בטלטול בי"ט ע"ש: