אבן העוזר על בבא בתרא· רבי בנימין עוזר הכהן
דף כט.
תוס' ד"ה נוגעין בעדותן הן כו' וי"ל דהאי לאו מגו הוא כו' עכ"ל. הנה כל הפוסקים הביאו דין זה להלכה כיון שכן מבואר בש"ע הביאו טור וש"ע סי' ק"מ ס"ט אם באו שוכרים הדרים בבית זה והביאו מעות למי יתנהו והעידים אז אין נוגעין בעדות וסומכין על עדותן שדרו בו ג' שנים יום ולילה ע"ש. וקשה לי דלעד"נ דדין זה אף שאיתא מבואר להדי' בש"ס אעפ"כ לדידן זה הדין ליתא דקשה לי על דין זה מאן יימר דהן לא שלמו עדיין שכירות שלהם להמחזיק בבית זה אלא דוודאי מסתמא כבר שלמו שכירות כל שנה ושנה סוף שנתן ליד המחזיק בבית. וע"כ אם יבואו לב"ד ויודו האמת שכבר פרעו להמחזיק שוב לא נאמין להם בעדותן כי נוגעין בעדותן הן. לכן בכיון אמרו שעדיין לא שלמו דהשתא הן נאמנין להעיד והן בטוחין בהמשכיר שלא יחזור ויתבע אותם בעד שכירות הבית. וא"כ איך נאמנים להעיד הא הן נוגעין בדבר כיון שדרים בבית זה ג' שנים. ובשלמא על הש"ס לק"מ בדין זה משום דהש"ס מוקי מתני' בהכי ועל מתני' דכאן לק"פ כיון דאיירי דאמרי למאן נתבינהו ע"כ יש להם מגו דאי בעי אמרו פרענו למערער השכירות ואז הוי שתקו ולא יצטרכו להעיד שקר מש"ה. וכמו שהקשו תוס' הכא דהשתא ליכא למימר כמו שתירצו התוס' דיראים לומר כן שמא יביא מחזיק עדים ויתבע מחדש מהם כירות הבתים כיון שהודו שלא פרעו למחזיק. דהא השתא חזינן דנקיטו אגר ביתא ואמרי למאן נתבינהו. הרי דאין יראים מהמחזיק שיתבע אותם מחדש וע"כ כיון דאין יראים ממנו שפיר להשוכרין מגו דאי בעי אמרי פרענו למערער ע"כ אין נוגעין בעדותן כלל. כן י"ל בש"ס דבא לפרש המתני' דחזקת הבתים דע"כ בהכי איירי והיינו משום דבימי המשנה עדיין לא נתקנה שבועת היסת ושפיר יש מגו דאי בעי אמר פרענו למערער לכן נאמנין להעיד. אבל השתא לדידן דר"נ תיקן לנו שבועת היסת א"כ מגו לא מהני להכשיר עדותן כמ"ש התוס' ע"כ נוגעין בעדותן הן כדפי' וצ"ע: