אבן האזל על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ח · הלכה ב
שתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ ומן החדש שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' לא מצאו חדש יביאו מן העליה.
השגת הראב"ד א"א הלכה זו בהפך.
הכ"מ הקשה דבגמ' אמר אמתני' דתנן שתי הלחם אין באים אלא מן הארץ ומן החדש דהוא דלא כברייתא דתניא שתי הלחם הבאות מן הישן כשירות, והרמב"ם כתב לשון המשנה ופסק כברייתא ולזה נתכוין הראב"ד וכתב דבגמ' דייק ממתני' משום דלא תנן ואם הביא כשר, ומה דפסק כברייתא כתב משום דבגמ' מפרש טעמא דברייתא, והלח"מ כתב עפ"מ שהקשה עוד למה לא כתב הרמב"ם גבי עומר דאם הביא מן הישן כשר, ולכן כתב דמתני' לא פליגא אברייתא אלא בעומר ולא בשתי הלחם משום דר"ע אית ליה דכשר, והוכיח מזה דלא כתב הרמב"ם גבי עומר דאם הביא מן הישן כשר, ובדרך הלח"מ הלך גם הקרן אורה וכתב בדעת הרמב"ם דגבי עומר פסול מן הישן מדלא כתב גבי עומר דיביא מן העליה וגבי שתי הלחם כתב לא מצאו חדש יביא מן העליה.
והנה בעיקר דין מה דצריך בעומר ובשתי הלחם חדש כתב הרמב"ם בפיהמ"ש אמר רחמנא בעומר כי תבואו אל הארץ וקצרתם וגו' - וכונתו דכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם, וכן הוא בגמ' והכתיב ראשית למצוה - ונאמר בשתי הלחם ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ונאמר בה והקרבתם מנחה חדשה לד' ונאמר עוד חג הקציר בכורי מעשיך. נמצא דבעומר גדר חדש הוא מראשית קצירכם שיהיה ראשית הקציר וכדין עומר שאסור לקצור קודם לעומר וגבי שתי הלחם גדר חדש הוא או משום דכתיב חדשה או משום דכתיב בכורי מעשיך, ואף דגבי עומר ג"כ כתיב בפ' ויקרא ואם תקריב מנחת בכורים, אבל כיון דעיקר דין שיביא מן החדש הוא מקרא דראשית קצירכם, א"כ נוכל לומר דמה דאמר הכתוב ע"ז מנחת בכורים היינו בכורים לקצירה שלא קצר עוד קודם העומר אבל בשתי הלחם דליכא דין איסור קצירה א"כ כשאמר הכתוב מנחה חדשה או בכורי מעשיך היינו דעיקר התבואה שמקריבים לשתי הלחם תהיה חדשה.
ולפי"ז מיושב מה שלא כתב הרמב"ם גבי עומר דאם הביא מן הישן או מן העליה כשר, דלא הוצרך להביא זה והביא רק לשון הברייתא בדף ע"ב שמצותו לבוא מן הקמה. ואם הביא מן העומרים והיינו שלא קצר לשם עומר אלא שהיו קצורין מתחלה מ"מ כשר דריבה קרא תקריב מ"מ, דגבי עומר עיקר דין חדש הוא על זה שיקצור לשם עומר, אבל גבי שתי הלחם עיקר דין חדש הוא שיהיה מזה שגדל בשנה זו, לכן כתב עיקר דלא מצא חדש יביא מן העליה ולפי ד' הלח"מ והקרן אורה היה להרמב"ם לכתוב גבי עומר דמצותו להביא מן החדש, ובאמת לא הזכיר דין חדש כלל גבי עומר אלא שכתב מצותו לבוא מן הקמה ואם הביא מן העומרים כשר דזהו ישן לגבי עומר והוא פשוט.