אבן האזל על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ב · הלכה י
הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום מצות עשה שנאמר והרים את הדשן והיא עבודה מעבודות כהונה, ובגדי כהונה שתורם בהן הדשן יהיו פחותין מן הבגדי' שמשמש בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן אינו אומר אחרים שיהיו בגדי חול אלא שיהיו פחותין מן הראשונים לפי שאינו דרך ארץ שימזוג כוס לרבו בבגדים שבישל בהם קדירה לרבו.
הכ"מ תמה על דברי הרמב"ם דהא בקרא כתיב והרים את הדשן קודם ופשט את בגדיו ובקרא דופשט כתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מקום טהור, ובגמ' ביומא דף כ"ג אמרו זה על הוצאת הדשן ולא על הרמת הדשן וכתב מד' הריטב"א דילפינן דהרמת הדשן צריכה בגדים פחותים מדכתיב ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו, ואמרו שם בגמ' ילבש לרבות את השחקים פי' בגדי כהונה פחותים וכתב הכ"מ דעפ"ז אפשר ליישב דברי רבינו דמדכתיב ילבש ילפינן דתרומת הדשן הוי בבגדים פחותים, א"כ כי כתיב ופשט את בגדיו לאו אהוצאת הדשן לבד קאי אלא אף אהרמת הדשן, ולדעתי קשה ליישב כן דעת הרמב"ם דהא לא הזכיר קרא דילבש וכתב עיקר הלמוד מקרא דופשט את בגדיו.
ונראה דהמל"מ הקשה על מש"כ הרמב"ם בהל' י"ב שאין הוצאת הדשן עבודה דהא איתא בירושלמי פ"ב דיומא זר שתרם ר' יוחנן אמר חייב ר"ל אמר פטור וטעמא משום דלא הוי עבודת מתנה ואח"כ אמר שם הוציא שאר הדשן תפלוגתא דר' יוחנן ור"ל, ומוכח דהוצאת הדשן עבודה דאל"כ אמאי מחייב לר' יוחנן ור"ל נמי לא פטר אלא משום דהוי עבודת סילוק, וכתב בזה דיש לומר דבירוש' מיירי בהוצאת הדשן מעל המזבח, והרמב"ם מיירי בהוצאתו לחוץ ולא ידעתי מנלן לחלק בין הוצאה להוצאה עכ"ד, וכתב בזה בשיח יצחק וכיון לדבריו בשירי קרבן דהוצאתו לחוץ ע"כ בלא בגדי כהונה דחוץ למקדש אין דין ללבוש בגדי כהונה, ובפרט אבנט דהוי כלאים, ודבריהם תמוהים דהא עבודות ושרפת פרה צריך כהן ועוד דמראות נגעים צריך כהן והוא גם חוץ לירושלים ואין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם.
לכן נראה דהבבלי והירוש' חולקים בזה דהא בבבלי פליגי ר' יוחנן ור"ל, דר"ל אמר כמחלוקת בהוצאה כך מחלוקת בהרמה, ור' יוחנן אמר מחלוקת בהוצאה אבל בהרמה דברי הכל עבודה היא, ור"ל אמר דגם הרמה לאו עבודה היא, וא"כ הוא דלא כהירוש' דאמר דלר' יוחנן חייב זר שתרם וכן זר שהוציא ולר"ל פטור משום דלא הוי עבודת מתנה, ובבבלי גרסינן שם בברייתא ופשט ולבש בגדים אחרים (והוציא את הדשן) [זה בודאי לא גרסינן דכן ליתא בתו"כ וכן ליתא בפירש"י], שומעני כדרך יוהכ"פ וכו' מה ת"ל אחרים פחותים מהם, ר' אליעזר אומר אחרים והוציא לימד על כהנים בעלי מומים שכשרים להוציא הדשן, נמצא דרק ר"א דריש אחרים והוציא, אבל ת"ק דלא דריש כן לא קאי והוציא על שלפניו והוא קרא בפני עצמו, אבל ופשט ולבש קאי על הרמת הדשן, ועל זה כתיב שילבש אחרים פחותים מהם, וצריך לומר עוד דהרמב"ם מפרש דמה דאמר ר' יוחנן מחלוקת בהוצאה אבל בהרמה דברי הכל עבודה היא אין הפי' דבהוצאה פליגי אי הוי עבודה אלא הכונה דבהרמה ודאי לא פליגי אם בע"מ כשרים דהא ודאי עבודה היא ובעיא כהונה, ומה דפליגי בהוצאה הוא רק אי דרשינן אחרים והוציא ללמד דבע"מ כשרים להוציא, ואי לא דרשינן כן א"כ אף דודאי לא הוי עבודה כיון דאינה עבודת המזבח אחר שכבר הוציא הדשן מן המזבח מ"מ צריך כהן, דקרא כתיב והוציא וזה ודאי קאי על הכהן המוזכר, וכן מפורש במעילה דף ט' דאמר ר' יוחנן כיון דכתיב ולבש הכהן וגו' כיון דצריך לבגדי כהונה בקדושתיה קאי, ונמצא דאף דאינו עבודה צריך כהן, וכמו מראות נגעים דלאו עבודה היא ובעיא כהונה.
עוד צריך לומר דמה שכתב הרמב"ם דהוצאת הדשן לחוץ לא הוי עבודה אין כונתו דהורדת הדשן מעל המזבח הוי עבודה, דזה אינו דהורדת הדשן מעל המזבח ודאי לא הוי עבודה דהא חידש לכתוב בהל' י"ד על הוצאת הדשן לחוץ שלא היה פייס ולא כתב זה בהל' י"ג על הורדת הדשן מעל המזבח, אלא משום דזה ודאי לא הוי עבודה מיוחדה כיון דלא הוזכר זה בכתוב והוא רק בכלל עבודת המזבח המוטל על הכהנים שיהיה מקום לעבודה ולהקטרת העולות והאימורים, אבל הוצאת הדשן לחוץ כיון שהיא מצוה מיוחדה ומפורשת בכתוב לכן כתב דלא היה לה פייס כיון דאינה עבודת המזבח והמקדש, וכן שאינה עבודה, ורק שהצריכה התורה כהן, איברא שראיתי שהר"ח מפרש מחלוקת בהוצאה היינו אי הוי עבודה, אבל הרמב"ם ודאי אינו מפרש כן אלא הוצאה לדברי הכל לא הוי עבודה.
והנה המל"מ כתב בטעמו של הרמב"ם דהוצאת הדשן לא הוי עבודה, דהוא משום דביומא דף כ"ה אמר דטעמא דרב דליכא חיוב מיתה בזר בהרמת הדשן משום דהוי עבודת סילוק ולא עבודת מתנה, ולוי חולק ואומר דרבי רחמנא לכל דבר המזבח, ואם הוצאת הדשן הוי עבודה א"כ ת"ל דהוי עבודה שיש אחריה עבודה ובזה לא מצינו מחלוקת, ודבריו תמוהים דמטעם זה דהוצאת הדשן לא הוי עבודה אינו מיושב אם היינו אומרים דהוצאת הדשן הוי גמר דתרומת הדשן, דהא שם אמר בטעמא דזר שסידר את המנורה דפטור משום שיש אח"כ הדלקה, ופריך הדליק ליחייב ומשני הדלקה לאו עבודה היא, וחזינן דאף דהדלקה לא הוי עבודה כיון שהיא גומרת עבודת סדור המנורה אינו חייב על סדור המנורה, ומוכרח לומר דהוצאת הדשן אינו שייך לתרומת הדשן דעבודת תרומת הדשן נגמר בזה שהניחו אצל המזבח, ואין ראיה מזה דהוצאת שאר הדשן מעל המזבח לא הוי עבודה, לכן צ"ל כמש"כ דהוצאת הדשן מחוץ למחנה לא הוי עבודת המזבח, והוצאת הדשן מעל המזבח ודאי לא הוי עבודה דלא כתיב בקרא והוא רק בכלל עבודת המזבח המוטל על הכהנים אבל אינה עבודה מיוחדה וכנ"ל.