אבן האזל על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ד
אין שוחטין את הפסח אלא אחר תמיד של בין הערבים וכן מחוסרי כפורים מקריבין כפרתן אחר תמיד של בין הערבים ביום ארבעה עשר כדי שיהיו טהורין לאכול פסחיהן לערב.
בפסחים דף נ"ט בהך ברייתא דתניא ומחוסר כפורים בערב הפסח איתא עוד ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב ופריך הגמ' מאי אולמא דהאי עשה מהאי עשה ואוקמה רב חסדא הכא בחטאת העוף עסקינן שאין למזבח אלא דמה ר"פ אמר אפי' תימא בחטאת בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח, ואמר ליה רב הונא בר נתן לר"פ והא כמה דלא מתקטרי אימורים לא אכלי כהנים בשר וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי, א"ל כיון דלא אפשר נעשו כמו שנטמאו או שנאבדו, והרמב"ם לא הביא כאן הא דר' ישמעאל וכתב הזבח תודה דהרמב"ם סובר דת"ק פליג עליה משום קושיא דרב הונא בר נתן אך עמד בזה דאכתי איכא אוקימתא דרב חסדא בחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה, ונשאר בצ"ע.
והנה במה שכתב הזבח תודה דהרמב"ם לא פסק כשינויא דרב פפא ומלינה בראשו של מזבח משום קושיא דרב הונא בר נתן דלכאורה אינו מובן דהא שפיר משני ליה כיון דלא אפשר נעשה כמו שנטמאו אימורין או שנאבדו מצאתי שנתכוין לדברי המאירי שכתב במקומו דלא קיי"ל כהך שינוייא דהוי כמו שנטמאו דלא דמי לנטמאו שבעצמם אינם ראויים, ולכאורה הוא תימה דמנ"ל לחלוק בסברא על ר"פ אך בודאי כונתו דכיון דת"ק אמר מחוסר כפורים בערב הפסח מוכח דלא סבר כרי"ש ולכן סובר המאירי דבהך סברא פליג ת"ק.
ונראה דיש לומר באופן אחר דבזבחים דף פ"ז פליגי רבה ורבא אם לינה מועלת בראשו של מזבח אם ירדו דרבה סבר דאין לינה מועלת ואם ירדו יעלו ורבא אמר דלא יעלו, והנה רש"י כאן בד"ה מעלה ומלינה כתב ולינה אינה פוסלת בראש המזבח כדאמר בזבחים לד"ה דלא ירדו, וסובר רש"י דבזה לחוד סגי דכיון דלא ירדו ומקטירה למחר מותר לשחוט היום על סמך זה שיעלה וילינה בראשו של מזבח, אבל בדעת הרמב"ם אפשר לומר דמשום זה לא הי' מותר לשחוט לכתחלה על סמך זה דכיון דאפי' אם לנו בראשו של מזבח אם ירדו לא יעלו, נמצא דבאמת נגרם פסול על האימורים רק דאיכא דין מיוחד דהמזבח מקדש פסולים דאם עלו לא ירדו, אבל אם יהי' סבה שכהן לא ידע ויורידם למטה כבר ישארו בפסולם, והרמב"ם כתב בפי"ח מהל' פסוה"מ בטעמא דאסור להפסיד קדשים במחשבה שדומה למטיל מום בקדשים וא"כ איכא איסור על עיקר עשיית הפסלות בקדשים, ולכן ר"פ דמשני דמעלה ומלינה בראשו של מזבח ע"כ דסבר כרבה דאין לינה מועלת בראשו של מזבח, או דר' ישמעאל יסבור כן, אבל להלכה דקיי"ל כרבא דלינה מועלת אסור לשחוט לכתחלה אחר התמיד על סמך זה.
אח"כ ראיתי בדברי המל"מ בד"ה ומעתה, שהביא מד' התוס' ביומא דכ"ט שכתבו דלמ"ד לינה פוסלת בראשו של מזבח לא מהני מעלה ומלינה, וכתב ע"ז המל"מ וראיתי לרש"י שכתב בפ' תמיד נשחט ולינה אינה מועלת בראשו של מזבח כדאמרינן בפ' המזבח מקדש לד"ה דלא ירד, משמע מתוך דבריו דהא דר' ישמעאל אתי אפי' כמ"ד אם ירדו לא יעלו והוא תימה בעיני וצ"ע, ולא ביאר במה שהוא תימה, אבל ודאי כונתו למה שכתבתי, וא"כ א"צ לדחוק ולומר דלא קיי"ל כר"פ במה דמדמה זה לנטמאו אימורים ולחנם הוצרך המאירי לדחוק בזה דבלא זה לא קיי"ל כר"פ דהוא אליבא דרבה.
אכן אכתי קשה דהא האוקימתא דבחטאת העוף לא נדחה וגם המאירי כתב כן דבחטאת העוף של מצורע מקריבים אחר התמיד וא"כ קשה מה שהשמיט זה הרמב"ם, ובדעת המאירי שבודאי כל יסודו שכתב דלא קיי"ל כר"פ דמדמה זה לנטמאו אימורים הוא ע"פ דברי הרמב"ם שכתב בערב הפסח וכת"ק, וקשה דהא בעצמו כתב דכן הוא בחטאת העוף של מצורע כל השנה, ונראה בדעתו דלר"פ דדברי רי"ש הוא בכל מחוסרי כפורים, קשה על הרמב"ם שכתב בערב הפסח, וכן מוכח דת"ק חולק על רי"ש, אבל לפי"מ דמוקים רבא בחטאת העוף ופירש"י של מצורע אינו מוכח דת"ק חולק, ואפשר דרי"ש מוסיף על דברי הת"ק, אלא דקשה דהא אפשר גם בחטאת יולדת ועיין במהרש"א ובצל"ח.
ונראה דהרמב"ם סובר דכיון דתניא ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר מוכח דת"ק אינו סובר כן וגם לאוקימתא דרבא דבחטאת העוף עסקינן חולק על זה הת"ק דס"ל לת"ק דמ"ע דהשלמה אינו רק על הקטרה אלא דגם שחיטה וזריקה אסור, וכן כתב הרמב"ם בהל' ג' ולא שוחטים קרבן אחר תמיד של בין הערבים, ואפשר דהרמב"ם סובר דמ"ע דהשלמה הוא דוקא על איסור שחיטה דעל זריקה אם הי' מותר לשחוט לא הי' אסור לזרוק שיפסול הדם למחר, ולכן עיקר האיסור הוא בשחיטה, ולכן דייק לכתוב מקודם לפי שאסור להקריב קרבן כלל קודם תמיד של שחר ולא שוחטים אחר תמיד של בין הערבים, משום דבמ"ע דהשלמה אין האיסור אלא על השחיטה, ואפשר דסובר דאפי' על הקטרה אין איסור אם עבר ושחט אף דהקרבן לא יהי' נפסל בלא הקטרה, מ"מ אין לבטל מצות הקטרה ולפסול האימורים. ומ"ע דהשלמה אינו אלא שלא ישחוט אחר התמיד שיהי' צריך אח"כ להקריב ולהקטיר. וכיון דאיכא מ"ע דהשלמה גם בשחיטה וזריקה לכן גם בחטאת העוף דליכא הקטרה לא נדחה מ"ע דהשלמה שלא למצות פסח.
והנה לפימש"כ עכשיו דהרמב"ם לא כתב גם האוקימתא דבחטאת העוף משום דסובר דת"ק חולק על זה וסובר דמ"ע דהשלמה הוא גם על שחיטה, א"כ אין צריך כבר למה שכתבנו דהרמב"ם סובר דשינויא דרב פפא דמעלה ומלינה הוא רק אליבא דרבה דהא שינויא דר"פ הוא ג"כ רק אם נאמר דמ"ע דהשלמה הוא רק על הקטרה, ומ"מ כתבתי זה משום שהדברים נכונים בעצמם וכדברי המל"מ.