אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

ועוד תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן ופחתו או הותירו ולא רצה ליתן לו שכר עמלו בכל יום ולא התנו ביניהם שום תנאי שיהיה שכר המתעסק באותו חצי של פקדון שליש ריוח הפקדון שהוא שתות ריוח כל הממון, לפיכך אם הרויחו יטול המתעסק שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון המעות נמצא הכל שני שלישי הריוח ויטול בעל המעות שליש הריוח ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה ויש לו שתות בשכרו באותו החצי של פקדון ונמצא שנשאר עליו מן הפחת שלישו ובעל המעות יפסיד שני שלישי הפחת.
השגת הראב"ד לפיכך אם הרויחו וכו' עד מפני שחצי המעות מלוה, א"א נראה לי שהוא שיבוש שכך אמרו תרי תילתי באגר פלגא בהפסד עכ"ל.
הכ"מ כתב דדעת הרמב"ם הוא דעיקר התקנה הוא שבין בריוח בין בהפסד יטול המתעסק שליש, אבל לא ביאר כלל דברי הגמ' דאמר אי פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר, והנה הגר"א ז"ל בביאורו לחו"מ כתב דכונת הרמב"ם כדעת רש"י דתלוי במקבל העסקא, אבל לשון הרמב"ם לא משמע כן דהא נ"מ אם היה מתחלה הפסד ונתן המקבל רק שליש דלפי"ז אם היה אח"כ ריוח לא היה צריך ליטול אלא חצי, וכן להיפוך, ואין לומר דכיון שכתב הרמב"ם בפ"ז הל' ב' דאין מחשבין חשבון ההפסד והריוח אלא בסוף העסקא ולפי"ז נאמר דכיון דבתחלת העסקא לא התנו לא מהני מה שנתרצה המקבל בתוך זמן העסקא, דיוכל לחזור בו לבסוף, דלבד דלא מסתבר כן לבד זה הא עכ"פ אין מציאות שיהיו ב' אופנים כיון דלבסוף אם יהיה ריוח יטול המקבל ב' שלישין ואם יהיה הפסד יתן שליש, א"כ תו לא משכחת לה פלגא באגר ולא פלגא בהפסד, ולא מיתוקם דברי רבא ולפי פירש"י ע"כ צ"ל דמהני מה שיברור המקבל באמצע העיסקא ומד' הרמב"ם לא משמע כן אלא דהוא בתורת ודאי תרי תילתי באגר ותילתא בהפסד.
ונראה בדעת הרמב"ם שהוא מפרש הא דאמר מה נפשך אי פלגא באגר וכו' דלא כפירש"י אלא דהוא שאלה על לשון השטר דאי אפשר שרב עיליש מכוין שכן יהיה באמת סדר החלוקה וע"כ דכונת רב עיליש הוא דזהו עיקר דין העסקא פלגא באגר ובהפסד, אבל לא הזכיר מה שצריך להוסיף על השכר ולנכות מן ההפסד בשביל שכר טרחא ועיקר פי' דברי רבא הוא לפי"מ שכתב הרמב"ם דאם התנה מפורש סגי באופן אחד או בתרי תילתי באגר או בתילתא בהפסד, ורק בסתמא צריך ליטול שליש בין בריוח בין בהפסד ולכן זהו דאמר רבא דאין לומר דכונת רב עיליש שכן יהיה באמת החלוקה דכיון שהתנה פלגא באגר ע"כ דצריך ליתן רק תילתא בהפסד, וכיון שהתנה פלגא בהפסד ע"כ דצריך ליטול תרי תילתי באגר, ולכן ע"כ דאין כונתו על סדר החלוקה באמת, אלא על עיקר דין העיסקא שהוא באמת פלגא באגר ופלגא בהפסד אם יתן שכר עמלו, וכיון שלא נטל שכר עמלו ע"כ צריך ליטול שליש בין בריוח בין בהפסד, וזה שמעינן מדלא אמר רבא שתלוי בתנאי ובדעת רב עיליש, וע"כ דעכשיו שלא התנה דינו שיטול בשני האופנים דכיון שכתב פלגא באגר ובהפסד ע"כ צריך שיטול שליש בין בזה ובין בזה, ומבואר דעת הרמב"ם דבסתמא צריך שיטול בכל אופן, ובהתנה סגי בא' מב' האופנים.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה