אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יא · הלכה ב
אע"פ שהוא חייב להרחיק כל כך אם הוליכה הרוח המצויה המוץ ואת העפר והזיקה בהן פטור מלשלם שהרוח הוא שסייע אותו ואין נזק זה בא מכח מזיק עצמו.
הלח"מ הביא קושיית המ"מ בפי"ד מה' נז"מ דפסק שם דליבה ולבתו הרוח חייב, ועיין מה שכתבתי שם ע"פ דברי הש"ך והגר"א דהרמב"ם סובר דגרמי אינו חייב אלא במתכוין להזיק, וכתבתי שם דהא דליבה ולבתו הרוח מיירי במדליק בתוך של חברו דחשיב כמו מתכוין להזיק ע"ש שבארתי כל הענין בארוכה.