אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכירות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ב · הלכה א
-השמטות ומילואים-
ונושא שכר או שוכר אינו משלם ואם קנו מידו חייב באחריותן:
במה שכתב הרמב"ם ואם קנו מידו חייב באחריותם כתב הלח"מ בפ' הזהב דף נ"ח אוקמוה לברייתא דהשוכר את הפועל לשמור את הפרה לשמור את התינוק לשמור את הזרעים אין נותנים לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו בשקנו מידו, ורבינו בהל' שבת לא הזכירה ואולי סמך על מה שכתב כאן דדוקא היכי דקנו מידו חייב באחריותו עכ"ל ואמר בזה חתני הגאון מוהרי"מ שליט"א דרש"י פי' לשמור הפרה פרה אדומה התינוק מהתינוקות המתעסקים בפרה, והרמב"ן בחדושיו כתב השוכר את הפועל לשמור הפרה ותינוק וזרעים כולם בשל חול ולא בשל הקדש, ומזרעים קא מותיב וזה הפי' יותר נכון מדברי רש"י שהרי היא שנויה בתוספתא פ"ח בענין השומרים ולא בענין הקדש, עכ"ל והרמב"ם בפ"ו מהל' שבת הל' כ"ה כתב השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה ואת התינוק לא יתן לו שכרו של שבת ולא הזכיר זרעים וא"כ אין מקום לקושיית הלח"מ שבודאי הרמב"ם מפרש כפי' הרמב"ן ומדוייק מה שהשמיט זרעים שלא רצה להאריך ולכתוב בשקנו מידו דאין זה מקומו בהל' שבת והוא נכון מאד.