אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שחיטה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה ב

פרק ב

וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים, אבל השוחט חולין בעזרה אותו הבשר טהור ואסור בהנייה כבשר בחלב וכיוצא בו, וקוברים אותו ואפרו אסור אפילו שחט לרפואה או לאכילת עכו"ם או להאכיל לכלבים, אבל הנוחר בעזרה, והמעקר, ועכו"ם ששחט, והשוחט ונמצא טרפה, והשוחט בהמה חיה ועוף הטמאים בעזרה הרי אלו כולן מותרין בהנייה.
עיין בלח"מ בהל' א' שהאריך ועי' ביד המלך מהא דבב"ק איתא להדיא דמשום דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא חייב בדו"ה וכן פסק הרמב"ם, וכן העיר הגרעק"א במשניות בקדושין, ונראה דהרמב"ם סובר דלענין איסור אכילה דאורייתא וילפינן ממה שאתה זובח בקירוב מקום וכמו שהביא למעלה וזהו מדאורייתא ולאו אסמכתא, אכן לענין איסור הנאה לאו דאורייתא משום דלא כתוב איסור אכילה מפורש וכמו שכ' למטה הלח"מ דיש סברא לומר כן, ומשו"ה מיושב דגבי כסוי הדם דשחיטה שאינה ראויה פטור מכיסוי הוי דאורייתא אבל לענין דו"ה דשחיטה שא"ר חייב בדו"ה ודוקא היכי דאסור בהנאה פטור לכן שם פסק דלאו דאורייתא.
ובדברי הלח"מ בתו"ד כתב והשתא קשה על רבינו כיון שהוא פסק כר"י בפ"י מהל' עכו"ם דאתא קרא לדברים ככתבן שכן כתב שם אבל נותן הוא לגר תושב שנא' לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי במכירה ולא בנתינה א"כ ודאי דמפיק לי' כל איסורין שבתורה מאותו וחשב"ע לאו דאורייתא וא"כ איהו דסבר דחשב"ע דאורייתא מהיכא מפיק להו וכו', ונ"ב יש לומר דכיון דבע"ז דף כ' ילפינן זה מלא תחנם דאסור ליתן להם מתנת חינם א"כ לא איצטריך לדברים ככתבן, ובפסחים דלא סבר הכי ללמוד מלא תחנם, ובפ"י מהל' עכו"ם מוכח דנלמד ג"כ מלא תחנם אלא דכתב דברים ככתבן דלא הוי היתר מהך קרא. ועמש"כ בפ"ח מהל' מ"א הל' ה' במה שישבתי הקושיא במה דפסק הרמב"ם אין בגידין בנו"ט ופסק דגה"נ מותר בהנאה דזה תלוי אי ילפינן מנבלה או מאותו מוכח דפוסק הרמב"ם דילפינן מנבלה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה