אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה ד

פרק ד

דפנות שהיו דבוקות בגג הסוכה ולא היו מגיעות לארץ אם היו גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה פחות מיכן כשרה, היו הדפנות דבוקות לארץ ולא היו מגיעות לסכך אם גבוהות עשרה טפחים אף על פי שהן רחוקין מן הגג כמה אמות כשרה ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג, הרחיק את הגג מן הדופן שלשה טפחים פסולה פחות מיכן כשרה, תלה מחיצה שגבוהה ארבעה ומשהו באמצע בפחות משלשה סמוך לארץ ובפחות משלשה סמוך לגג הרי זו כשרה.
הנה במה שכתב רבינו ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג מוכח דאם היו מרוחקים אפי' פחות משלשה טפחים מן הגג פסולה. וכן הביא המאירי וחולק ע"ז וז"ל יש אומרים שכל שהמחיצה רחוקה מן הסיכוך אע"פ שהיא מחיצה כשרה שהרי יש בה מחיצה עשרה צריך מ"מ שתהא מכוונת תחת שפת הסכך דתרתי לא אמרינן ר"ל שנכשיר בה הרחקה מתחתיה מתורת גוד אסיק והרחקה מצדה מתורת לבוד לא ואם הם נסעדים בה מדבריהם של גדולי המחברים שכתבו בזו של משלשל דפנות אם גבוהות מן הארץ עשרה אע"פ שהסכך גבוה מהם הרבה כשרה ובלבד שיהיו מכוונות תחת שפת הסכך ואין זה נראה שכל בתוך שלשה כיוון הוא והרי התרנו לבוד ודופן עקומה מכמה רוחות עכ"ל, ודבריו אינם מובנים במה דפשיטא ליה דאמרינן לבוד ודופן עקומה והר"ן הוכיח בסוגיא דלבוד באמצע דלא אמרינן לבוד ודופן עקומה, ונראה דכוונתו דכל סוכה שניתרת בדופן עקומה ע"כ נמצאו בה נקבים שההיתר הוא בדין לבוד, אכן יש לחלק כמו שחילק הגרעק"א בתשובה סי' י"ב בין אם אפשר לדון הלכה אחד בלא השני אז בודאי מהני להכשר סוכה ע"י שני ההלכות ורק בכאן א"א להכשיר מדין לבוד קודם שנבוא לדון גוד אסיק וכן במה דכתב הר"ן דא"א לומר דופן עקומה קודם שנאמר גוד אסיק או לבוד בזה לא אמרינן שני ההלכות.
והנה זה מבואר במה שהצריך הרמב"ם מכוונות שלא יהיה הסכך קצר ואינו מגיע למקום שכנגד הדפנות, אבל אכתי אינו מבואר מה שכתב מכוונות תחת שפת הגג והו"ל לכתוב תחת הגג ומוכח מדבריו דבעינן מכוונות ממש תחת שפת הגג ואף אם עומדין תחת הגג פסולה, ונראה עפ"י מה שכתב בפ"ה הל' כ"א והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד וכתב שם הכ"מ דכוונתו שאם בגגה של עליונות יותר מטפח צריך שיהא באויר שבין התחתונות כאותו שיעור, והלח"מ שם כתב דאין כוונתו אלא שלא יהיה העליון על התחתון, ובודאי פשטות דברי הרמב"ם הוא כמש"כ הכ"מ וכן מוכח מדבריו בפי"ז מהל' שבת הל' כ"ה שהביא הלח"מ שכתב ולא יהיה ביניהן שלשה טפחים כשרואין אותה שירדה זו ועלתה זו בכונה עד שיעשו זו בצד זו, ומוכח דעכ"פ בדרך זה אמרינן חבוט רמי שיהיה באופן זה זו בצד זו.
ויש להביא ראיה לזה מהשגת הראב"ד בפט"ז מטומאת מת הלכה ו' במש"כ הרמב"ם היו הקורות העליונות מכוונות כנגד האויר שבין קורות התחתונות היתה הטומאה ע"ג קורה העליונה כנגד הטומאה עד לרקיע טמא וכתב הראב"ד וכן ע"ג קורה התחתונה, ועיין שם בכ"מ, ואם נימא דמה שכתב מכוונות היינו אפילו אם העליונות רחבות יותר מאויר שבין התחתונות ונמצא שהעליונות מכסות קצת את התחתונות וא"כ איך יתכן לומר דאם הטומאה על קורה התחתונה תמיד עד לרקיע טמא דהא יתכן שהקורה העליונה מכסה וחוצץ וע"כ דהקורות העליונות מכוונת ממש כנגד האויר שבין קורות התחתונות.
אלא דלפי"ז היה אפשר לומר לכאורה דזהו דעת הרמב"ם ואיירי דלא היו מכוונות ממש והעליונות רחבות יותר, דבמכוונות ממש דברי הרמב"ם תמוהין וכש"כ הכ"מ דמ"ש עליונה מתחתונה, ועפי"ז יהיה ראיה להיפוך מדברי הרמב"ם.
אלא דבאמת גם הרמב"ם ודאי כונתו מכוונות ממש ומה שכתב היתה הטומאה על העליונה זהו משום דמה דתנן כנגדו עד לרקיע טמא, הוא אינו דוקא כשהאהיל טהור שנטמאה אלא דגם אם האהיל דבר המאהיל על הטומאה ועל דבר טהור ג"כ טמא, ובזה לא נוכל לומר כנגדו עד לרקיע דהא אם האהיל אוהל טפח על הטומאה טמא לאו דוקא כנגדו אלא גם כנגד העליונה דהא אמרינן חבוט רמי ולכן מפרש הרמב"ם דהוא דוקא על העליונה דאז דוקא כנגדו, וחזינן מכאן דדין חבוט רמי הוא דוקא דכשעשה חבוט רמי יהי' זה בצד זה דבכהאי גוונא אמרינן חבוט רמי ומדוייקים דברי הרמב"ם בפ"ה מהל' סוכה וכמש"כ הכ"מ.
ובזה נראה לבאר מה שכתב הרמב"ם ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג שבאמת גם בהל' י"א גבי נעץ ארבעה קונדיסין כתב על ארבע זויות הגג וכתב הואיל והסיכוך על שפת הגג וכתב עוד כאילו הן עולות למעלה על שפת הסיכוך ונראה דהביאור הוא דמה דאמר הגמ' גבי עמוד דבעינן מחיצות הנכרות כתבו התוס' דלא דמי לגג דהמחיצות נכרות בבית אבל באמת אינו מיושב דהמחיצות לתוכן עשויות כדאמר בשבת דף ח' אבל מבחוץ אין כאן מחיצות נכרות אלא גוד אסיק לכן סובר הרמב"ם דהחילוק הוא דצריך דוקא שיהיה זה כנגד זה דאז דוקא הוי נכרות ולכן בעמוד שהוא באמצע הסוכה לא הוי נכרות ועכשיו מבואר גם כאן דאף דאמרינן גוד אסיק בעינן דוקא שיהיו תחת שפת הסכך.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה