אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שבת· הרב איסר זלמן מלצר

פרק כב · הלכה ח

הלכה ד

דבר שנתבשל קודם השבת או נשרה בחמין מלפני השבת אע"פ שהוא עכשיו צונן מותר לשרותו בחמין בשבת, ודבר שהוא צונן מעיקרו ולא בא בחמין מעולם מדיחין אותו בחמין בשבת אם לא היתה הדחתו גמר מלאכתו אבל אין שורין אותו בחמין. מותר להחם בחמה אע"פ שאסור להחם בתולדות חמה שאינו בא לטעות מחמה לאור לפיכך מותר ליתן מים צונן בשמש כדי שיחממו, וכן נותנין מים יפים לתוך מים רעים בשביל שיצננו, ונותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור. מערב אדם מים ומלח ושמן וטובל בו פתו או נותנו לתוך התבשיל והוא שיעשה מעט אבל הרבה אסור מפני שנראה כעושה מלאכה ממלאכת התבשיל, וכן לא יעשה מי מלח עזין והן שני שלישי מלח ושליש מים מפני שנראה כעושה מורייס, ומותר למלוח ביצה אבל צנון וכיוצא בו אסור מפני שנראה ככובש כבשים בשבת והכובש אסור מפני שהוא כמבשל ומותר לטבל צנון וכיוצא בו במלח ואוכל.
הרמ"א בד"מ סי' שי"ח תמה על רבינו שכתב דאם רק נשרה בחמין מלפני השבת מותר לשרותו בחמין בשבת והלא לא נתבשל מלפני השבת ורבינו פסק בפ"ט דדוקא דבר שנתבשל כל צרכו אין בו משום בישול.
והנה בראש יוסף כתב לתרץ דהרמב"ם מיירי הכא במלוח וקוליס האיספנין דבהם אם רק נשרו בחמין היינו גמר מלאכתן ולא שייך תו בישול גבייהו, אמנם א"א לומר כן מדסתם רבינו דבריו ולא פירש דמיירי במליח מוכח דמיירי בכל אופן, ועיין עוד בראש יוסף שכתב דכל בישול שלא הגיע למאכל בן דרוסאי אף דאין בו משום בישול מ"מ אסור הוא מדין חצי שיעור שאסור בכל התורה כולה, וראיתו מהא דפסק הרמב"ם בפ"ט הל' ה' דאם נתבשל כמאכל בן דרוסאי מצד אחד פטור ומוכח דעכ"פ איכא איסורא והיינו משום דהוי חצי שיעור.
ולי נראה דלא דמי כלל לחצי שיעור שבכל התורה דגדר האיסור של חצי שיעור שהוא חלק מדבר האסור ואף שאין בו שיעור בכדי ליחייב איסורא מיהא הוה אבל הכא כל שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישול כלל, והרי באם יבשל אחד עד לפני מאכל בן דרוסאי ואחר יגמור בישולו כמאב"ד ודאי שהשני יהא חייב לגמרי נמצא דלא שייך בבישול חלקים ושיעורים והחיוב הוא עצם הבישול וכל שלא הגיע לשיעור זה אינו כלום וזה שגומר חייב בלי הצטרפות עם הראשון, ומה שהוכיח הראש יוסף ממש"כ הרמב"ם בבישול מצד אחד נראה דאינו ראיה כלל דהתם באמת הי' בישול גמור דהא כמאכל בן דרוסאי חשיב בישול רק דפטור משום דנתבשל מצד אחד ואינו עשוי שיחלק את הבשר לשנים ואכתי לא תיקן בזה כלום והוי כמקלקל ולכך פטור אבל אסור דהא הבישול בפני עצמו הוה בישול גמור רק דאינו מועיל ובטלה חשיבותיה משא"כ כשלא הגיע למאב"ד אין בו משום בישול ולא שייך לאסור מדין חצי שיעור.
ונראה לבאר דהא דאסור לשרות בחמין בשבת דבר שלא נשרה מלפני השבת אינו משום התחלת בישול (דהא שרי' בחמין פחות ממאכל ב"ד) ומגדר חצי שיעור הא ביארנו דלא שייך בבישול גדר חצי שיעור אלא נראה דאיסורו הוא משום דשריית הבשר בחמין הוה תיקון קצת דעי"ז ראוי כבר לאוכלו ואיסורו משום תיקון האוכלין וגדר האיסור הוא כמו כובש כבשים דאסור מדרבנן משום דהוי כמו מבשל שע"י נתקן הדבר לאכילה וכמש"כ הרמב"ם בהל' י' והכובש אסור מפני שהוא כמבשל.
אלא דבאמת צריך ביאור דין דכבוש כמבושל גבי שבת דהא גם מבשל ממש בחמה מותר ורק בתולדות החמה גזרו אטו תולדות האור וא"כ אמאי אסור מבושל ע"י כבישה וגם לפי דברינו דכבישה הוא משום דין תיקון האוכלין ג"כ קשה דעכ"פ במבשל בחמה יהא ג"כ אסור משום תיקון אוכלין, והי' אפשר לומר דהא דמותר להחם בחמה היינו דוקא במידי דלא שייך תיקון וכמו שדייק הרמב"ם בהל' ט' לפיכך מותר ליתן מים צונן בשמש כדי שיחמו, וכן הוא לשון המשנה קמ"ו ע"ב ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו משום דבמים לא שייך כ"כ תיקון אוכלין, אלא דקשה ע"ז מהסוגיא בדף ל"ט ע"א דמיירי בביצה דשייך בה תיקון אוכלין וקאמר התם בחמה כו"ע לא פליגי דשרי ומבואר דבחמה מותר לבשל אף מידי דשייך בה תיקון אוכלין, וי"ל דשאני ביצה משאר מאכל דלא אמרינן דאסור משום תיקון אוכלין אלא במידי דאינו ראוי לאוכלו בלתי מבושל אבל ביצה אפשר לאכלה בלא בישול ואף דגם בשר חי אמרי' בגמ' דחזי לאומצא מ"מ רובא דעלמא אינם אוכלים כן אבל ביצה דרכה לגומעה חיה לכן ליכא בזה משום תיקון אוכלין, (ועוד נראה דשאני בישול בחמה דהא דלא שייך בזה בישול משום דאין דרך בישולו בכך לכן גם מטעם תיקון אוכלין ליכא דאין דרך תיקון בכך משא"כ בכבישה ובשרייה דרך תיקונו בכך).
ולפימש"כ מיושבים דברי רבינו כיון דכל איסור שריה בחמין בשבת אינו אלא משום תיקון אוכלין א"כ כיון שנשרה מע"ש וכבר נתקן שוב אין בו משום תיקון דשרייה ולכן שורין אותו בשבת והוה כמו בישול דאחרי שנתבשל כל צרכו תו לא שייך בישול.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה