אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שבת· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה כב

הלכה יח

המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא יום שבת מונה מיום שטעה ששה ומקדש שביעי ומברך בו ברכות היום ומבדיל במוצאי שבת, ובכל יום ויום ואפילו ביום זה שהוא מקדש ומבדיל בו מותר לו לעשות כדי פרנסתו בלבד כדי שלא ימות, ואסור לו לעשות יותר על פרנסתו שכל יום ויום ספק שבת הוא, ואם ידע שהוא שמיני או חמשה עשר ליציאתו וכיוצא בזה המנין הרי זה מותר לעשות מלאכה באותו היום שהרי הדבר ודאי שלא יצא בשיירא בשבת, ושאר הימים חוץ מיום זה עושה כדי פרנסה בלבד.
השגת הראב"ד המהלך עד באותו יום, כתב הראב"ד פי' יום אחד יתר על שביעיות אותו יום ניתר בכל מלאכה עכ"ל.
דברי הראב"ד הוא תימה דמה אשמעינן וכמש"כ המ"מ דפשוט הוא ולא ניתן ליכתב, וביחוד דברי המ"ע שכתב יפה פירש לפירושו של רבינו, וראיתי להמרכבת המשנה דפירש דכונתו של הראב"ד בהשגה על מה שכתב הרמב"ם ושאר הימים אף מיום זה עושה כדי פרנסה דקשה למה יעשה בשאר ימים כדי פרנסתו והא באותו יום דודאי חול הוא יכול לעשות לשאר הימים, אבל א"א לכווין כן בד' הראב"ד דאין זכר לזה בדבריו, ונראה דכונת הראב"ד דהא דאמרינן דאם זוכר המנין עושה מלאכה באותו היום זהו דוקא אם זוכר למנין שביעיות והיינו דאף שאינו יודע באיזה יום יצא אבל יודע המנין של שביעיות, שכל הזמן מנה כך וכך שבועות מיום שיצא מביתו עם כך ימים, אבל אם זוכר למשל שהיום שלשה וארבעים או חמישים ליציאתו והיינו שמנה לעצמו מספר הימים ולא היה בדעתו לחשבון שבועות אינו הוכחה דהמנין נכון הוא דבקל אפשר לטעות במספרים גדולים ביום אחד ולמחר חשב שמחזיק ביום פחות ממה שהחזיק, וזהו שכתב דדוקא יום אחד יתר על שביעיות מותר במלאכה, אכן הרי"ף בהא דאמר רבא אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו גורס אם היה מכיר סכום היום שיצא ולשון סכום משמע גם שיודע כל המספר הגדול ואשמעינן הראב"ד דהגירסא אינה נכונה אלא דוקא אם היה מכיר היום שיצא והיינו ע"י מספר שבועות.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה