אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ז · הלכה ה

פרק ז

כל המוכר פקדון ע"פ ב"ד ה"ז מוכר לאחרים ואינו מוכר לעצמו מפני החשד, והדמים יהיו מונחים אצלו ויש לו להשתמש בהן, לפיכך הרי הוא עליהן שומר שכר אע"פ שעדיין לא נשתמש בהן.
כתב המ"מ דאף שמי שמצא אבדה ומכרה חייב באונסי הדמים כשואל אע"פ שלא נשתמש בהן כיון שיכול להשתמש כמבואר בפ' י"ג מהל' גזלה ואבדה, כבר תירצו זה שבאבדה כיון שהוא ש"ש ממילא אפי' באבדה עצמה אע"פ שאינו יכול להשתמש בה, בדמים שהוא יכול להשתמש אנו מעלין אותו מדרגה אחת וחייב באונסין עכ"ד, והנה התוס' בב"מ דף כ"ט ד"ה והוי שואל כתבו דכיון דבשביל היתר תשמיש לבד לא הוי אלא ש"ש א"כ בשביל זה שיש לו עוד פרוטה דרב יוסף משום שמירת אבדה אין סברא שיהא לו דין שואל, דאטו אם מוסיפין שכר לשומר יהיה לו דין שואל, והוכיחו מכאן דקיי"ל כרבה דשומר אבדה כש"ח וסברת התוס' ברורה, וא"כ צריך ישוב שיטת הרמב"ם דפסק דשומר אבדה כש"ש, ומוכח לפי"ז ממתני' שם דע"י היתר תשמיש נעשה שואל ואמאי כאן לא הוי אלא ש"ש ע"י היתר תשמיש.
אכן בפי"ג מהל' גזלה ואבדה בארתי דלא שייך לחייבו כשואל אלא אם רוצה לקנות המעות בדין שאלה, ולכן איכא נ"מ דגבי מעות אבדה יש מציאות שיהי' לו נ"מ במה שיקנה המעות בדין שאלה. והיינו אם יבוא האובד ויהיה ספק להמוצא אם צריך ליתן לו המעות כגון שאחד נותן מדת ארכו ואחד מדת רחבו וכה"ג כדאיתא בדף כ"ח ויהיה צריך לילך לב"ד, או שיהי' צריך לברר שאינו רמאי, ואז אפי' אם האובד יאמר להמוצא שמעכשיו לא ישתמש בהמעות אינו מחוייב לשמוע לו, כיון דעכ"פ דין קנה המעות להשתמש בהם עד זמן החזרה, אבל במפקיד מעות או במוכר פקדון כיון דתיכף כשיבואו הבעלים צריך להחזיר המעות וקודם שיבואו יכול להשתמש גם בלא קנין שאלה, א"כ למה יתרצה הנפקד לקנות המעות בדין שאלה ולהתחייב באונסין לכן אינו אלא ש"ש, ושם הארכתי בזה ויישבתי קושיית התוס' במה דהוי שואל, והוכיחו דבאמת הוי לוה, והרמב"ם פסק שם שהמעות הן בשאלה ע"ש.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה