אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ה

הלכה ב

דברים של חול מותר לאמרן בלשון קודש בבית הכסא, וכן הכנויים כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהן מותר לאמרן בבית הכסא, אבל השמות המיוחדים והן השמות שאינן נמחקין אסור להזכירן בבית הכסא ובבית המרחץ ישן, ואם נזדמן לו להפריש מן דבר האסור בבית המרחץ או בבית הכסא מפריש ואפילו בלשון קודש ובעניני קודש.
השגת הראב"ד דברים של חול כו' עד וכן הכנויין כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהן מותר לאמרן בבית הכסא, כתב הראב"ד ז"ל לא מצאנו שם רחום כי אם על הבורא ואסור לאמרו בבית הכסא עכ"ל.
בכ"מ הביא שהר' יונה ז"ל כתב דאשכחן רחום וצדיק דכתיב בתהלים קי"ב זרח אור לישרים חנון ורחום וצדיק דמיירי בצדיק והצלחתו עיי"ש, אכן רש"י והראב"ע לא פירשו כן אלא דקאי על הקב"ה עיין בדבריהם, אלא דבאמת נראה דאין כונת הראב"ד לומר דרחום הוא שם משמות הבורא דהא גמ' מפורשת הוא בשבועות דף ל"ה ע"א דאינו שם, וכן פסק הרמב"ם בפ"ו מהל' יסודי התורה הל' ה' דהוא מהכנויין ולא השיג שם הראב"ד, וכן בפ"ב מהל' שבועות פסק הרמב"ם שהוא מן הכנויין והראב"ד השיג שם בענין אחר אבל על זה לא השיג.
לכן נראה דהראב"ד השיג כאן רק לדין לאמרן בבית הכסא, ודימה כנויין אלו לדין שלום דאמרו בשבת דף י' ע"ב דאסור לאומרו בבית הכסא, וזה ודאי דאין כונת הגמ' דשלום הוי שם גם לענין שאר דיני שמות דהא לא הוזכר בגמ' רק לדין זה ובודאי דלדין מחיקת השם אין שם שלום שם גמור אלא דהגמ' חידש דלדין בה"כ חמיר ודינו כמו שם גמור, ולכן כתב הראב"ד דגם שם רחום הוא כן דאף דהוא כנוי אבל כיון דלא מצינו רחום אלא על הבורא אסור לאמרו בבה"כ, והנה הרמב"ם השמיט גם דין זה שאסור לומר שלום בבה"כ, ועיין תוס' סוטה דף י' ע"א דסוברים דשם שלום אינו נמחק וצ"ע, ועיין מה שהאריך בזה הפר"ח או"ח סימן פ"ה.

סוף הספר

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה