אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה ו

פרק ב

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין גומר ואחר כך קורא קריאת שמע, ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא הרי זה משובח.
השגת הראב"ד היה עוסק באכילה, כתב הראב"ד ז"ל לא כי אלא מפסיק ואע"פ שיש שהות לקרות מפני שהיא מן התורה ואם אין שהות אפי' לתפלה דרבנן מפסיק, ואיתא להא מילתא במס' סוכה ורמיזא נמי במס' ברכות עכ"ל.
נראה דעיקר מקור ד' הרמב"ם דאין מפסיקין לק"ש הוא מהך מתני' דשבת דף ט' ע"ב דתנן גבי תפלת המנחה ואם התחילו אין מפסיקין ואח"כ תנן מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה ומוקי בגמ' דסיפא אתאן לדברי תורה ומוכח דדוקא גבי דברי תורה מחלקינן בין תפלה לק"ש ומפסיקין לק"ש וכמו שפסק הרמב"ם בהל' ה' אבל לכל הני דתנן קודם גם לק"ש אין מפסיקין.
ומה שכתב הרמב"ם ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן ק"ש ופסק וקרא ה"ז משובח עיין מש"כ בזה הכ"מ והלח"מ, ולי נראה דלשון ה"ז משובח אינו עיקר דינא דתנן במתני' אלא דאף דפסק כן לשיטתו דאין לחלק בין חיובא דאורייתא לדרבנן ומה דאמר רבא בסוכה דף ל"ח ע"א לחלק בזה לא אמר כן אלא בלשון דילמא וקיי"ל כרב ספרא דהתם איירי דליכא שהות ביום, ומ"מ כתב דאם פסק וקרא ה"ז משובח והיינו משום שחושש לדעה זו שגם ראשונים שלפניו סוברים כן וכדעת הראב"ד לחלק בין דאורייתא לדרבנן, וכתב ה"ז משובח משום דמעיקר הדין אין צריך להפסיק, אגב השמיענו בזה דהיכי דבודאי יעבור זמן ק"ש צריך להפסיק, וכן מבואר גם בדבריו מקודם שכתב גומר ואח"כ קורא.
ומש"כ הראב"ד ורמיזא נמי במס' ברכות, הנה המפרשים לא ביארו דבריו דהיכן נמצא כן בברכות, ונראה דכונתו בברכות ירושלמי ואולי חסר בדבריו תיבת ירושלמי, והוא בפ"א הל' ב' בפיסקא תמן תנינן מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה אמר ר' אחא ק"ש דבר תורה תפלה אינה דבר תורה אמר ר' בא ק"ש זמנה קבוע תפלה אין זמנה קבוע אמר ר' יוסי ק"ש אינה צריכה כונה תפלה צריכה כונה, ונראה דהך טעמא דר' יוסי לא שייך על חברים שהיו עוסקים בתורה דלמה לא יוכלו לכוין בתפלה אם מפסיקין דהא סתמא קתני אפי' אם לומדים הלכות פסוקות ותניא בברכות דף ל"א ע"א אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה ומוכח דמפרש הירושלמי דאיירי בעוסק באכילה ולא כבבלי דאיירי לענין דברי תורה, ואף דאח"כ איתא שם ר' יוחנן בשם רשב"י כגון אנו שעוסקין בת"ת אפי' לק"ש אין מפסיקין וזה קאי ע"כ על חברים שהיו עוסקים בתורה, צ"ל דמימרא דר"י הוא מימרא בפני עצמה וקאי אברייתא דחברים שהיו עוסקין בתורה וכמו בבבלי דאיתא מימרא דר"י על הך ברייתא אלא דשם הוא באופן אחר, ומצוי כן בירושלמי דמביא מימרא על ברייתא דתוספתא שלא הוזכרה, ובדעת הרמב"ם יש לומר דמפרש דחברים שהיו עסוקין בדברי תורה היינו שעוסקין באמצע הלכה שצריכה עיון ולא בהלכות פסוקות דלא שייך בזה הפסק באמצע, וממילא שפיר דזה מונע כונה לתפלה כדתניא בברייתא שם לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה